09:05. חמש דקות מאוחר מדי. תוך דקות כל הכרטיסים להופעה של Vampire Weekend במאי אזלו. ההייפ סביב הלהקה הזאת יוצא מכל פרופורציה. לא נורא, שלא כמו אחד האדם, אני אוחז בכרטיס הזהב שוילי וונקה עצמו יכול רק לחלום עליו – הופעה חינם שלהם היום בערב בחנות של Rough Trade. כרטיסים בתשלום הם לבני תמותה.
18:37. המוכר מאחורי הדלפק מבשר לי שההופעה בוטלה. המתופף נפצע בתאונת פגע וברח. "אם סטיבי וונדר יכול לתופף, אני לא רואה סיבה למה ההופעה צריכה להתבטל" אמרתי בתסכול. זה רציני, מבטיח לי המוכר, הוא מאושפז בבית חולים. סוף שבוע של ערפדים, מה? הו, האירוניה. למישהו יש את הטלפון של ואן הלסינג?
19:32. 3 פיינטים מאוחר יותר ב-Café 1001. מכל האנשים האולטרה מאגניבים אני מוצא את עצמי מדבר עם יסמעיל, פקיסטני, חובב קריקט מושבע ובלוגר אדוק שמספר לי את כל מה שאף פעם לא רציתי לדעת על נבחרת הקריקט הישראלית שמורכבת ברובה מהודים (נבחרת הקריקט הנורבגית, לעומת זאת, מורכבת כולה מפקיסטנים כך ששתי הנבחרות משחקות ביניהם המערכה הופכת למלחמה בזעיר אנפין והמתח גואה לשיאים שלא מצליחים לעניין אותי כהוא זה).
20:18. גיליתי את ההודית הטובה ביותר בבריק ליין. שוב.
23:55. רגע לפני שאני עולה על הרכבת הביתה אני נמשך למשהו באופן בלתי נשלט; צמד buskers בטיוב שמנגן פלמנקו מקסים מעביר לי את 4 הדקות הנעימות ביותר של המתנה לסנטרל ליין. כל המטבעות שנותרו לי בארנק מצאו את מקומם למטבח של פרננדו.
01:37. העיניים נעצמות. מחשבה אחרונה לפני שאני נרדם; אני באמת אוהב את העיר הזאת.
Monday, March 03, 2008
יום שישי את יודעת
Posted by
Shachar
at
2:29 PM
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
6 comments:
רבק, אנחנו מתים לחזור
לפעמים כשאני חושב אם לחזור לארץ אני מנסה לדמיין איך זה יהיה להתגעגע לפה. אם לומר את האמת, יותר קל לי כרגע להיות פה ולהתגעגע לארץ
אתה תמיד מוזמן להתארח, אתה יודע
יההה היייתי בקפה 1001 ! זה אחלה מקום אבל יש בדיקה מאוד קפדנית בכניסה. אני זוכר שזה הפתיע אותי כי כל לונדון לא בדקו אותי
בכלל כל הרחוב הזה מגניב איך קוראים לו? שכחתי
לא פייר, לא פייר. גם אני רוצה, גם אני רוצה.
אבל אל דאגה... מוהאהאהאה, אני עוד אנקום!
חכו חכו, אוטוטו האזרחות הפולנית מגיעה, ואני אסתובב לי חופשי בכל אירופה!
אטעם כריכי גבינה עבשים ומפולפלים, אשתה פיינט (מה זה המשקה הזה? יש טעמים?) או יותר נכון דיאט פיינט, ואצחק על כולם. מוהאהאהאהאה.
רשמתי zyltkq בריבוע למטה. יש לזה משמעות?
שחר - ברור שיודע, ותודה
הגעגועים ללונדון, חבר, עזים ולעיתים כואבים. יותק קל להישאר שם ולהתגעגע לארץ. לא שיש למה להתגעגע בימים אלו :(
Post a Comment