Thursday, July 22, 2010

דווקא ילד טוב

בעודי עמל על סדרה של פוסטים שתכסה את כל מה שפיספסתי פה בשלושת החודשים האחרונים בערך, נחת עלי ברכות האי.פי החדש של Benni Hemm Hemm. אחד מעשרות הפוסטים הלא גמורים והגנוזים (שעתידים לצאת בקרוב באנתולוגיה מהודרת וממוספרת בשם Monograve) היה על הופעת סולו שלו שהכתה בי בעודי מהלך ברחובות אדינבורו ומקלל את העבודה על ששוב הרחיקה אותי מהבית ושיכנה אותי במלון עם שטיחים ווילונות כבדים שזממו לחנוק אותי בשנתי. ההבדל בין ההופעה שראיתי להופעה אינטימית הוא כמו ההבדל בין סקס בשירותים של מטוס לגאנג בנג באולם ספורט (יש לינק אם צריך). אני ועוד 6 אנשים שמענו באותו ערב את בני מנגן על גיטרה חבוטה את מיטב הרפטואר שלו. אם לומר את האמת, עד לערב המדובר, האלבומים שלו נקברו אצלי בתחתית הערימה האיסלנדית יחד עם עוד הרכבים כמו Hjalatalin (גם אליהם עוד אגיע יום אחד) אבל האקראיות שבערב הזה, העובדה שבקהל לא היה אפילו מעריץ אחד והשקט התהומי שההופעה התנהלה בו העלה את בני כמה דרגות מעלה.
Retaliate מזכיר את בני של אותה ההופעה, נוגה עד סהרורי ופחות זה של האלבומים האחרונים שמלווה בהרכב מלא ושמח. הרבה יותר מתאים לו בלי איפור.

Benni Hemm Hemm – Retaliate

1 comments:

Guess Who :) said...

צריך..