מכיוון שזמני לכתוב במונוקרייב הולך ומתמעט, החלטתי שהדבר הנכון לעשות הוא להתחיל ולכתוב בבלוג נוסף. כך, מעט הזמן שיש לי יהיו מועט עוד יותר. האמת, הייתי צריך לסרב, אבל לא יכולתי. כשבולצמן, נשיא האינטרנט, סיפר לי על הקונספט של הבלוג קבוצתי שעומד מאחורי 'סוכן תרבות', הרגשתי שחשוב להיות חלק מזה. ארסנל מרשים של כותבים (שאת חלקם הגדול כנראה תכירו) הצטרף למאמץ וגרסת ההרצה כבר מלאה בפוסטים מרתקים. ויש שם גם מוזיקה, סרטונים ויראליים ואוצרות אחרים שרוקח צוות מוחות מבריק (אני שם בשביל להוריד את הרמה כמובן).
אז באיחור מה, הפוסט הראשון שלי פורסם היום. כמה דברים שהיו לי על הלב בכל מה שקשור להופעות חו"ל בארץ והייתי חייב לחלוק. כנראה שלא אהיה אחד הכותבים הפורים שם, אבל לפחות מצאתי מקום לבטא בו את כל אותם דברים שלא מצאו את מקומם במונוקרייב. קראו נא, יקיריי, והגיבו נא.
ואם אני כבר פה, הנה משהו שדווקא כן מתאים לכאן; באופן מקרי לחלוטין גיליתי לאחרונה את Birdpen, הרכב צדדי של הסולן של Archive, שכבר פעילים מספר שנים אבל עד עכשיו הוציאו רק Eps בודדים וגם זה במחתרת. הם כמעט ולא מופיעים ושומרים על אנונימיות כמעט מכוונת. בקרוב, סוף סוף, ישחררו אלבום מלא. אם אהבתם את ארכייב אין סיבה שלא תרוו נחת גם מבירדפן שנשמעים דומה רק בלי טעם של מוות.
Birdpen – Slow
Birdpen – Huron
Friday, August 15, 2008
סוכן כפול
Labels: archive, birdpen, culture agent, president boltzman
Sunday, May 06, 2007
דברים שעשיתי בארכיון
האמת היא שלא התכוונתי לכתוב את הפוסט הזה אבל המציאות רצתה אחרת. לא רציתי לכתוב כי לא היה לי הרבה מה להגיד. הייתי בהרבה הופעות טובות יותר וגרועות יותר אבל לההופעה הזאת פשוט לא הצלחתי למצוא את המילים. מה שיצא היה אוסף של נהמות, זעקות ואנחות מלוות בפירכוסים רנדומליים.
הציפיה הייתה מרגשת. לא סתם עוד הופעה, אירוע נדיר – הופעה בודדה, הראשונה של Archive באנגליה מזה 6 שנים ועוד בחור-דה-לה-קרם כמו ה-Borderline, שמכיל כמות די מגוכחת של אנשים ולרוב מאכלס כל מיני להקות אלמוניות בדרגה כזאת או אחרת. לא די בזה, הליין אפ באותו ערב כלל שתיים מאותן להקות אלמוניות שאינן ראויות לאיזכור וארכייב לקינוח. אין לי מושג מה עובר בראש של הלהקה התמוהה הזאת, אבל היי, יו טייק ואט יו אר גיון, רייט?
כשאני מנסה לפשפש בזכרוני, אני נגעל קצת מכל מיני דברים מזעזעים שאני מוצא שם. כשלבסוף אני שם את היד על הזכרון מערב ההופעה, דבר מוזר קורה; אני זוכר את להקות החימום, את הקהל (צרפתי ברובו) שלאט לאט מילא את המקום, אני זוכר שהם עלו לבמה ואז.... כלום. סוג של חור שחור. ואז הם יורדים מהבמה. מה היה שם לעזאזל? למה אני לא מצליח לשחזר כלום? מה קרה למנגנון המחורבן הזה (שאני אף פעם לא מצליח לכבות) שהופך את המציאות לפוסט תוך כדי שהיא מתרחשת אל מול העיניים?
אני חושב שנשאבתי פנימה מהר מדי, המוח עוד לא הספיק לעכל והגוף התמסר, נשבה בצלילים הפוצעים של ארכייב. העיניים נעצמו, המוזיקה התחברה בחוטים דקים לקצות הידיים והרגליים שלי והפכתי להיות בובה בתאטרון של ארכייב, לא שולט בגוף ולא במחשבות. זה היה נפלא, ממכר וקצר בצורה שערוריית. פחות מ-45 דקות של הופעה, מה שאומר ארבעה-חמישה שירים פחות או יותר.
הסיבה הראשונה שבכל זאת החלטתי לכתוב היא שארכייב מוציאים החודש אלבום הופעה ב-Zenith בפריז, טריפ חובה על המדף שלי, והרגשתי צורך לזעוק את הבשורה השמימה. הסיבה השניה היא שנראה שהם מפסיקים עם החרם המוזר על האי הטרופי ובינתיים יש לפחות עוד הופעה אחת ביוני ב-Dingwalls, מקום קצת יותר ראוי. בגלל האורך המגוכח של ההופעה הקודמת הנהלת מונוקרייב אישרה לי רכישת כרטיס גם להופעה הבאה. איך אני אוהב לעבוד בשבילם.
Wednesday, January 10, 2007
זה לא נעים לי
יש לי הרבה מה לכתוב עליו – כמה חדשים שיוצאים בקרוב, אלבומים שווים שלא הופיעו באף סיכום שנה וראוי שתוגש מחאה רשמית ב-3 עותקים, ואפילו כמה פנינים מזוקנות מהעבר הקרוב והרחוק, אבל אני אשאיר את זה לפעם אחרת. זה לא בגלל שיש לי איזו ידיעה מרעישה אלא בגלל שבחייאת רבאק – תנו קצת שקט… לי זה נשמע לגמרי מתבקש שיחוקקו איזו חוק עולמי שאוסר על הוצאת אלבומים בחודש ינואר. החודש הזה צריך להיות מוקדש להרהורי נפש והשלמת מוזיקה מהשנה החולפת. ואם אני כבר המחוקק, אולי כדאי גם להוסיף את פברואר למניין.
בשביל לא לצאת ביצה סרוחה החלטתי בכל זאת להוסיף קצת מוזיקה לפוסט הזה, אבל רק כזאת שהמיסה לי את הדונג באוזניים עוד לפני סוף השנה. על The Earlies כבר כתבתי פה אינספור פעמים. כל מה שנותר לי להגיד הוא שלא מסתמן שהחדש שלהם יגיע לשלמות של הראשון, אבל זה לא ישבור אותי. בכל מקרה, יש שם כמה שירים בון טון כמו זה שממתין פה למטה. עם כזה בראס מופלא אי אפשר שזה לא יהיה מושלם.
חוצמזה, גם Archive יקיריי הוציאו בחשאיות משהו אלבום חדש - Lights. מלבד רצועה ממסטלת בת כמעט 20 דקות, גם פה יש עוד כמה קטעים לא רעים בכלל. מקווה שעוד יש לכם מקום בדיסק.
The Earlies – Foundation and Earth
Archive – Sane
