השרעה

בעוד אני יושב וממתין להשראה לכתיבה שתגיע, האמנים שאני אוהב מסתגרים בסטודיו ומקליטים, כאילו בכוונה, דווקא עכשיו, מתוך ידיעה שאין בי היכולת למצוא את המילים שיתחברו אל המוזיקה שלהם. חשבתי שמוזיקאים אמורים להיות עצלנים וחולמנים ושתפקידי לשבת ולבכות על כמה זמן עבר מאז האלבום האחרון ואיך אני מחכה כבר לאלבום הבא. בשטף האלבומים שנוחת עלי בשבוע ממוצע, נגזר עלי לגלות שדווקא את אלה שחיכיתי להם פספסתי וכמעט ועברו מתחת לרדאר שלי. לפעמים אני פשוט רוצה לזעוק I'm getting off this merry-go-round, אבל יודע שזה כנראה לא יקרה. בכל מקרה, עדיף לקצר, ברגעים אלה ממש ערימת האלבומים שעוד לא כתבתי עליהם תופחת וההשראה, חמקמקה היא.

The Chap החבורה הבריטית שאת רגליהם המזיעות אני מעריץ כל כך סיימו להקליט את האלבום החדש שלהם לפני ימים ספורים. בינתיים כל מה שאפשר לשמוע הוא סינגל אחד, עם טקסט ציני במיוחד (שיהיה מוכר יותר למי שגר בממלכה הבריטית), שמבשר לי באופן אישית שהאביב עומד להיות מעט יותר יפה.

The Chap – Well Done You







Three Trapped Tigers משחררים בקרוב את האי.פי השלישי שלהם וכמו שחזיתי בעבר, התהילה שלהם מעבר לפינה. מחודש לחודש הם מופיעים במקומות גדולים יותר ויותר ועוד ועוד זוגות אוזניים נזקפות לקקופוניה הגאונית שהם פולטים. אבל רגע, אי.פי שלישי? בפעם האחרונה שבדקתי היה רק הראשון. מה קרה עם השני? מסתבר שפיספסתי אותו לגמרי וגם את הקליפ הגאוני שבא יחד איתו. מעטים ההזויים ממנו.



Three Trapped Tigers – 6


ובעודי ממתין לאלבום החדש של Clearlake שהיה אמור כבר לצאת בשנה שעברה, גיליתי ש-Jason Pegg הוציא אלבום סולו. מלבד כמה שירים במייספייס שנשמעו לא לגמרי רעים, לא הצלחתי למצוא את האלבום השלם ברשת (לידיעת הקורא דובי – תעשה משהו). למעשה אפילו לא הצלחתי למצוא שיר אחד אומלל ברשת. לא ממש פופולרי כנראה, אבל תמיד יש סיכוי שמדובר בפנינה. כדי שלא תהיו מאוכזבים מעטיפת האלבום המופיעה פה והעדר השירים, הנה פיצוי הזוי רק מעט פחות מהקליפ למעלה.

מעשה בשלושה נמרים

אחד הדברים הכי יפים בשלג ששיתק את לונדון הוא שבבוקר אחרי, התגלו בחצר האחורית שלי עקבות של לא מעט חיות – ציפורים, סנאים, החתול של השכנים שמנסה לצוד אותם ואפילו שועלים, אבל רגע, מה זה? האם לשכן שלי יש בעית ציפורניים רצינית או שמא זהו נמר שמסתובב בלילות בחצר ביתי?
בעודי מגיף חלונות ודלתות ומתחיל לתור בגוגל אחר לוכד הנמרים הקרוב למגוריי, נתקלתי לחלוטין במקרה ב-Three Trapped Tigers. לא הרבה להקות אוחזות בשם שמעיד על קנקנם בצורה מדוייקת כל כך. השלישיה הלונדונית הצעירה הזאת גרמה לי לשפשף את אוזניי כלא מאמין אחרי ההאזנה הראשונה וחלוטין לשכוח מהסכנה האורבת בחוץ. בקלידים, גיטרה, תופים וסינתסייזרים הם מייצרים חומר מגובש, רהוט, מקורי וסוחף עד פליאה שנשמע כמו Ratatat מנגנים Mogwai ו-Battles במועדון ג'אז. האי.פי הראשון שהוציאו (האזנה מלאה) כולל חמישה שירים שנשמעים כאילו נלקחו מהאלבום השלישי שלהם.
וכשבפנים הכל רועש וגועש, וזכרונות ילדות מהכוריאגרפיה המופלאה שהמצאתי ל-Eye of the Tiger העצימו אותי, למי אכפת בכלל אם בחוץ מסתובב נמר. אתה סתם חתול גדול, לא מפחד ממך.

Three Trapped Tigers – 1
Three Trapped Tigers – 4

תוספת מאוחרת אחרי ההופעה של הנמרים אתמול בלילה:

שיזדיינו מוגוואי, שיזדיינו גם באטלס והגמדים המזמרים שלהם וראטאטאט עם השם המטומטם שלהם.
שיזדיינו גם Crystal Antlers שהיו אנטי קליימקס רציני אחרי ההופעה של הנמרים.
שילך להזדיין גם המתופף של שלושת הנמרים הכלואים שגם בהופעה חיה לא הצלחתי להבין מה לעזאזל הוא עושה. שתזדיין המכונת תופים שלו והלופים והתיפוף המושלם והבלתי נתפס שלו. אם אי פעם רציתי ללמוד תופים, איבדתי את כל החשק אל מול מפגן הראווה המוגזם הזה.
ושיזדיינו גם שני החברים האחרים של הלהקה שסיימו כל שיר אדומים ממאמץ ומזיעים כמו שחקני כדורגל. אתם גורמים לכל הופעה אחרת שראיתי להראות כמו טקס ט"ו בשבט בבית ספר היסודי שלי.
ושילך להזדיין הסאונדמן עם הווליום שגורם לשתי האוזניים שלי לצפצף יממה אחרי ההופעה. אפילו הוא לא הצליח לחרב להם את ההופעה.
שיזדיין הניו-רייב, הנויז והפוסט רוק. שלושה נמרים זה כל מה שהיה צריך בשביל לגרום לכל הסגנונות האלה ללכת ולהתחבא בפינה של חדר המזויקה.
ושילכו להזדיין חברות התקליטים שלא מבינות שמולם הלהקה שמגדירה את הסאונד מחדש ובוחרות להחתים עוד איזה להקת בריט-רוק שבלונית שתייצר שניים וחצי להיטים שכמה ילדים שיכורים יקיאו לצליליהם על נעלי האולסטאר הצבעוניות שלהם.
ושילכו להזדיין גם כל אלה שחושבים שהמוזיקה שלהם היא רק רעש בלתי נסבל. מותר לכם לא לאהוב את זה, אבל אל תתלוננו באוזניי על זה, גם ככה אני חצי חרש.