IV אינטגרציה

נראה שסוף סוף פינת האינטגרציה מתחילה להופיע בתדירות שקיוויתי. עכשיו רק נשאר לרענן את ה-CravePlayer המסכן שנזנח שם איפשהו באוגוסט. אם מישהו מכם מעוניין בלהרים את הכפפה המעופשת הזאת, כל פלייליסט יתקבל בברכה.
הפעם, בגלל שאף פעם לא ניצלתי את הפלטפורמה הזאת, החלטתי להקדיש את השירים לאנשים שאני חושב שזקוקים להם. מכאן ואילך אנא המשיכו בקריאה בטון רדיופוני רווי אקו (אקו, אקו, אקו....).

Jenners Field :: את שני השירים האלה אני מקדיש לנמרוד מטאפטס וטאפאס. נסיון לפצות על האכזבה (המוצדקת) שלו מהחדש של Tapes ‘n Tapes. למד את הלקח, נמרוד, לא קוראים לבלוג על שם להקה עם אלבום אחד. מי ייתן והם ידעו ימים יפים יותר. מסתבר שהרוח מהאלבום הראשון של הקסטות נשבה אל החברה האלה. ככה באמת היה צריך להשמע האלבום.

Jenners Field – Red Lorry
Jenners Field – 17

Heels Catch Fire :: את השירים הבאים אני מקדיש לאביעד מהאייפוד רעב, שבשני הפוסטים האחרונים שלו גילה צד נשי ורגיש, ממש כמו שקרה לרועי כשעבר לסטוקהולם (ואביעד בסך הכל עבר לירושלים). אני חושב שכל מה שהוא צריך זה עוד איזו להקה מברייטון, העיר והמזח, שתעלה אש בעקביו.

Heels Catch Fire – Glass Pedestals
Heels Catch Fire – Comfort Zone
Heels Catch Fire – This Was Never a Gift

OK Tokyo :: הכי הייתי רוצה להקדיש משהו לרועי שחזר סוף סוף מהגלות הארוכה מדי בארצות הקנגריווי, אבל אין סיכוי שהוא יאהב את זה. אוקיי טוקיו מזכירים לי את A Brand הבלגים (לא זוכרים?) בגרסה אנגלית אגרסיבית. למעשה, אני לא מצליח לחשוב על מישהו שאני מכיר שכן יאהב אותם. אי לכך, באופן חריג, אני בוחר להקדיש את השירים לעצמי. בימים אלו אני זקוק לכמויות אדירות של פרגון עצמי.

OK Tokyo – Bio Metric Calculator
OK Tokyo – TV Evangelist