אז יצא שאני מגדל את הבן שלי באנגליה. לא משהו שהכה בי בוקר בהיר אחד (בעיקר בגלל שכמעט ואין כאלה פה) אבל לא על הכל אפשר לחשוב מראש. וכך, יום אחד, מצאתי עצמי עוצר ושואל – איזה שירים אשיר לו?
למי שלא מבין את הסוגיה לעומקה, הרשו לי לתת רקע קצר. לא מדובר באיזה מוזיקה להשמיע לו כשיגיע לגיל בוגר (שהרי לזה יש תוכנית מאוד מוקפדת מגיל 3 ועד 18 ואם עד אז הוא לא מביא הביתה גראמי הוא מגורש לאלתר) ואני גם לא מדבר על כל טרנד הבייבי-נירוונה שאמור להוות פסקול נהדר לזעקות טרום השינה בחודשים הראשונים. בשלב מסויים בחייו של העולל, מגיע היום בו להמציא מילים אקראיות לשירים האהובים עליך כבר מתחיל לא לעבוד. מעתה צריך שירים שיחזרו על עצמם, שיוכל לזהות ולהכיר ואולי אפילו שירים עם אלמנט משחקי.
אז מה לשיר לו? שירי ילדות בעברית? מה עשה האומלל הקטן הזה שהוא צריך לגדול על מסורת של שירים שמחוץ לכתלי הבית הזה ישמעו כמו קריאה לג'יהאד? חכו רגע לפני שאתם רוגמים אותי באבנים וקוראים לי נפולת של נמושות או יודונאץ מסריח (למרות שאני שניהם). חשבתי על זה רבות ואם זכרוני אינו בוגד בי (יש לפחות מישהי אחת שתגיד שהוא לא עושה דבר מלבד לבגוד בי) אימי האהובה לא שרה לי מעודי שירי ילדות תימנים ("במעגל נסחוגה") וגם אבי היקר לא שר לי שירי ילדות פולניים ("לסוודר שלי שלוש שכבות") אז למה לעזאזל אני צריך לשיר לבן היקר שלי על אוטו ירוק שמביא לחברה מסחרית שאת שמה נשמיט ביצים וחלב? או שפן לא גדול עם בעיית זכרון? או על טיולים ביערות בחיפושים אחרי קוקית? לא די שכמעט כל אחד מהשירים האלה הוא פלגיאט של שיר בשפה אחרת? לא מספיק שאני כופה על העולל את השפה הגרונית הארורה הזאת עכשיו גם אכפה עליו את שורשיי?
ובכן, התשובה לכך היא ששורשים מצמיחים. ולשורשים יש זיקה ישירה למקום ואם כאן הוא נולד, סוף לנדודיי. ישבתי והחלטתי שהדבר הטוב בשבילו הוא לשיר לו שירי ילדות אנגלים. נחוש בדעתי, החלטתי ללמוד יחד איתו שירי ילדות אנגלים. לא קל, אני חייב להודות. אפילו קשה. דוגמאות? בבקשה:
Incy Wincy Spider מספר על עכביש שמטפס על מרזב עד שבא הגשם ושוטף אותו. ואז, באופן פלאי מופיעה השמש, אירוע שמתואר כבדרך אגב, משל היה חוויה יומיומית באי האפור, מייבשת את המרזב והעכביש חוזר לו לטפס עליו בעליצות. מוסר ההשכל? שמש טובה לעכבישים ורעה לך. השמר מפניה או שמא עכביש קטן וחמוד יעקוץ אותך למוות בשינה.
I'm a Little Teapot הסבר אנטומי קצר לילד על קומקום, איבריו השונים ומה לעזאזל עושים איתו. מוסר ההשכל? ברגע שתוכל להרים את הקומקום, חמוד, אתה הולך להכין לאמא ואבא תה כל יום, כדאי שתדע איך זה עובד כבר עכשיו.
The Grand Old Duke of York דוכס מתזז את עשרת אלפי חייליו במעלה ומורד הגבעה. הקאדר ההמוני הגדול ביותר שנרשם בדפי היסטוריה. גם גדול, גם זקן, גם דוכס וגם מיורק. זה גבר. מוסר ההשכל? דאג להוולד למעמד הנכון אחרת דוכס זקן יפתח לך את התחת על איזה פיסטין.
Three Blind Mice קינקי. שלושה עכברים עוורים, רודפים אחרי אשת הקצב אחרי שזאת קיצצה את זנבותיהם בסכין. מוסר ההשכל? מורכב. (א) התרחקו מאשת הקצב (ב) לעכברים עוורים יש יכולת התמצאות על חושית במרחב (ג) נקמה היא מנה המוגשת בשלשות.
ואלה הן רק דוגמאות נבחרות, הרפטואר השלם מסחרר לחלוטין. אז כנראה ששירי ילדים הם מחורבנים בכל השפות. עם זאת, יש משהו כיפי בללמוד את השירים האלה יחד איתו. ואין מה לעשות, המבטא הבריטי של ילדים שרים כובש אפילו אחרי שנים פה בוודאי אם משווים אותו לילדים העיראקים הצעקניים, קרובי משפחה של המפיק אין ספק, ששרים בדי.וי.די של שירי ילדות ישראלית שקיבלנו במתנה ונאסר להקרנה בביתי. טוב, די. יצא לי פוסט ישר מהוגינה. איזה אבא מודרני. עם וגינה.
אחרי כל כך הרבה חרא של מוזיקה, חייבים להעביר חוטר רציני באוזניים והדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע שלא יהווה סטיה קשה מהנושא הם Andromeda Mega Express Orchestra. אז איך אורקסטרה של 20 נגנים שבין היתר היו חלק משמעותי באלבום האחרון של The Notwist מתקשר לפה? ובכן, אני יכול רק להניח שלא יצא לכם לשמוע את אלבום הבכורה שלהם. אמנם הוא יצא במאי בשנה שעברה אבל רק עכשיו זוכה ליחס הראוי לו פה. אם יצא לכם לראות את את האורקסטרה הזאת בחייכם תווכחו לדעת שהיא מורכבת מערב רב של מוזיקאים צעירים ברובם, לבושים ברישול מה, שמנגנים בלי מנצח ולא לגמרי ברור איך התיאום ביניהם מתבצע, אבל הוא עובד מושלם. כל כך הרבה צבעים וגוונים יש במוזיקה שלהם, כמו בציור של ילד שהיה חייב לנסות כל אחד ואחד מהצבעים בחבילה בציור אחד – השמש בורוד, הדשא בכחול, השמיים בצהוב והבית בסגול – ועם זאת, הוציא תחת ידיו ציור הרמוני לחלוטין. ברגעים מסויימים הם מזכירים לי את הביג בנד של קווינסי ג'ונס או דיזי גילספי עם השפעות פסיכדליות נהדרות. ברגעים אחרים אני שומע פסקול מופלא לסרט גנוז משנות ה-30. אולי כדאי שאדבר עם ההורים של חברי האורקסטרה, לשאוב קצת השראה ממה הם שרו לילדיהם כשאלה היה עוד בחיתוליהם. לאחד מהם בוודאי תהיה תשובה טובה יותר מזאת שאני הגעתי אליה.
Andromeda Mega Express Orchestra – Gamma Pluto Delta
Andromeda Mega Express Orchestra – Asteroids
למי שלא מבין את הסוגיה לעומקה, הרשו לי לתת רקע קצר. לא מדובר באיזה מוזיקה להשמיע לו כשיגיע לגיל בוגר (שהרי לזה יש תוכנית מאוד מוקפדת מגיל 3 ועד 18 ואם עד אז הוא לא מביא הביתה גראמי הוא מגורש לאלתר) ואני גם לא מדבר על כל טרנד הבייבי-נירוונה שאמור להוות פסקול נהדר לזעקות טרום השינה בחודשים הראשונים. בשלב מסויים בחייו של העולל, מגיע היום בו להמציא מילים אקראיות לשירים האהובים עליך כבר מתחיל לא לעבוד. מעתה צריך שירים שיחזרו על עצמם, שיוכל לזהות ולהכיר ואולי אפילו שירים עם אלמנט משחקי.
אז מה לשיר לו? שירי ילדות בעברית? מה עשה האומלל הקטן הזה שהוא צריך לגדול על מסורת של שירים שמחוץ לכתלי הבית הזה ישמעו כמו קריאה לג'יהאד? חכו רגע לפני שאתם רוגמים אותי באבנים וקוראים לי נפולת של נמושות או יודונאץ מסריח (למרות שאני שניהם). חשבתי על זה רבות ואם זכרוני אינו בוגד בי (יש לפחות מישהי אחת שתגיד שהוא לא עושה דבר מלבד לבגוד בי) אימי האהובה לא שרה לי מעודי שירי ילדות תימנים ("במעגל נסחוגה") וגם אבי היקר לא שר לי שירי ילדות פולניים ("לסוודר שלי שלוש שכבות") אז למה לעזאזל אני צריך לשיר לבן היקר שלי על אוטו ירוק שמביא לחברה מסחרית שאת שמה נשמיט ביצים וחלב? או שפן לא גדול עם בעיית זכרון? או על טיולים ביערות בחיפושים אחרי קוקית? לא די שכמעט כל אחד מהשירים האלה הוא פלגיאט של שיר בשפה אחרת? לא מספיק שאני כופה על העולל את השפה הגרונית הארורה הזאת עכשיו גם אכפה עליו את שורשיי?
ובכן, התשובה לכך היא ששורשים מצמיחים. ולשורשים יש זיקה ישירה למקום ואם כאן הוא נולד, סוף לנדודיי. ישבתי והחלטתי שהדבר הטוב בשבילו הוא לשיר לו שירי ילדות אנגלים. נחוש בדעתי, החלטתי ללמוד יחד איתו שירי ילדות אנגלים. לא קל, אני חייב להודות. אפילו קשה. דוגמאות? בבקשה:
Incy Wincy Spider מספר על עכביש שמטפס על מרזב עד שבא הגשם ושוטף אותו. ואז, באופן פלאי מופיעה השמש, אירוע שמתואר כבדרך אגב, משל היה חוויה יומיומית באי האפור, מייבשת את המרזב והעכביש חוזר לו לטפס עליו בעליצות. מוסר ההשכל? שמש טובה לעכבישים ורעה לך. השמר מפניה או שמא עכביש קטן וחמוד יעקוץ אותך למוות בשינה.
I'm a Little Teapot הסבר אנטומי קצר לילד על קומקום, איבריו השונים ומה לעזאזל עושים איתו. מוסר ההשכל? ברגע שתוכל להרים את הקומקום, חמוד, אתה הולך להכין לאמא ואבא תה כל יום, כדאי שתדע איך זה עובד כבר עכשיו.
The Grand Old Duke of York דוכס מתזז את עשרת אלפי חייליו במעלה ומורד הגבעה. הקאדר ההמוני הגדול ביותר שנרשם בדפי היסטוריה. גם גדול, גם זקן, גם דוכס וגם מיורק. זה גבר. מוסר ההשכל? דאג להוולד למעמד הנכון אחרת דוכס זקן יפתח לך את התחת על איזה פיסטין.
Three Blind Mice קינקי. שלושה עכברים עוורים, רודפים אחרי אשת הקצב אחרי שזאת קיצצה את זנבותיהם בסכין. מוסר ההשכל? מורכב. (א) התרחקו מאשת הקצב (ב) לעכברים עוורים יש יכולת התמצאות על חושית במרחב (ג) נקמה היא מנה המוגשת בשלשות.
ואלה הן רק דוגמאות נבחרות, הרפטואר השלם מסחרר לחלוטין. אז כנראה ששירי ילדים הם מחורבנים בכל השפות. עם זאת, יש משהו כיפי בללמוד את השירים האלה יחד איתו. ואין מה לעשות, המבטא הבריטי של ילדים שרים כובש אפילו אחרי שנים פה בוודאי אם משווים אותו לילדים העיראקים הצעקניים, קרובי משפחה של המפיק אין ספק, ששרים בדי.וי.די של שירי ילדות ישראלית שקיבלנו במתנה ונאסר להקרנה בביתי. טוב, די. יצא לי פוסט ישר מהוגינה. איזה אבא מודרני. עם וגינה.
אחרי כל כך הרבה חרא של מוזיקה, חייבים להעביר חוטר רציני באוזניים והדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע שלא יהווה סטיה קשה מהנושא הם Andromeda Mega Express Orchestra. אז איך אורקסטרה של 20 נגנים שבין היתר היו חלק משמעותי באלבום האחרון של The Notwist מתקשר לפה? ובכן, אני יכול רק להניח שלא יצא לכם לשמוע את אלבום הבכורה שלהם. אמנם הוא יצא במאי בשנה שעברה אבל רק עכשיו זוכה ליחס הראוי לו פה. אם יצא לכם לראות את את האורקסטרה הזאת בחייכם תווכחו לדעת שהיא מורכבת מערב רב של מוזיקאים צעירים ברובם, לבושים ברישול מה, שמנגנים בלי מנצח ולא לגמרי ברור איך התיאום ביניהם מתבצע, אבל הוא עובד מושלם. כל כך הרבה צבעים וגוונים יש במוזיקה שלהם, כמו בציור של ילד שהיה חייב לנסות כל אחד ואחד מהצבעים בחבילה בציור אחד – השמש בורוד, הדשא בכחול, השמיים בצהוב והבית בסגול – ועם זאת, הוציא תחת ידיו ציור הרמוני לחלוטין. ברגעים מסויימים הם מזכירים לי את הביג בנד של קווינסי ג'ונס או דיזי גילספי עם השפעות פסיכדליות נהדרות. ברגעים אחרים אני שומע פסקול מופלא לסרט גנוז משנות ה-30. אולי כדאי שאדבר עם ההורים של חברי האורקסטרה, לשאוב קצת השראה ממה הם שרו לילדיהם כשאלה היה עוד בחיתוליהם. לאחד מהם בוודאי תהיה תשובה טובה יותר מזאת שאני הגעתי אליה.
Andromeda Mega Express Orchestra – Gamma Pluto Delta
Andromeda Mega Express Orchestra – Asteroids
6 comments:
קורע להחריד. ח"ח
וכבוד על ההתמדה, פוסט ליומיים, מגניב אש.
נראה כאילו מישהו צריך שיתנו לו קצת מטלות..
אם כבר בנוטוויסט והאורקסטרה עסקינן - למה שלא תספר על הדרך איך היה בהופעה המשותפת שלהם שראית? בטוח לא טוב כמו ההופעה בת"א.
ויש כמובן את הגרסה העברית בחסות הקומדי סטור -
איציק ביציק העכביש הלך לו על הכביש
בא הגשם, שטף אותו בוויש
באה השמש, ייבשה את כל הגשם
ואיציק ביציק העכביש הלך שוב על הכביש.
איציק ביציק בוא הביתה!
איציק ביציק בוא מהר!
יופי של פוסט אבל יש לי (מסתבר( המון מה להגיד:
ראשית אני רוצה לציין שבניגוד להעלבות האיומות על שפת אימנו, שמעתי ממספיק מאזינים אנגלים ובכלל שציינו בפניי שלמרות שהשפה די קולנית היא לא לגמרי מכוערת. חלק ממש נהנו (?!)
חוצמזה, השיר "ברל'ה" שבכלל לא הוזכר, הוא פנינה.
ושלישית איציק ביציק ספיידר הוא שיר אוניברסאלי באופן רישמי (לא הגרסה של יובל, הגירסה המקורית(
אני זוכרת את אחותי חוזרת מהגן ומלמדת אותי את התנועות.
ואחרון חביב - מי אמר שחייבים לשיר לילדים שירים מטופשים, לא משנה באיזו שפה? זה כמו להגיד שטלטאביז זה חינוכי רק כי זה צייצני
אדרבה, תשמיע לו קצת גיטרות
ההמלצות שנתת פה החזירו אותי לעבר גדלתי על הספר
Incy Wincy Spider
נהנתי לקרוא
בדיוק כמו בילדות שלי...
שירים יפים :)
Post a Comment