שנה

אם זה היה תלוי בי, הייתי מרכיב אוסף שונה לחלוטין למסיבת יום ההולדת הראשונה של הבן שלי. הזדמנות נהדרת לבנות פלייליסט קטלני, גאוני, מבריק ויחיד במינו שישאיר גברים, נשים וטף פעורי אוזניים ואסירי תודה. יקירתי היא זאת שהציצה מעבר לכתפי ותהתה האם שוב אני כמהה לשורשיי האבודים כשראתה אותי בוחר בקפידה שיר של עפרה חזה. "זה יהיה נהדר מחר, אני אומר לך!" חייכתי בהתרגשות. אצבעה הארוכה נשלחה לכפתור ה-del והפסיקה הוכרזה בלחישה נוקבת "תשכח מזה. יש לך כמה אלפים של אלבומים, תבחר איזה כמה שיתנגנו טוב ברקע ותפסיק לשחק בדיג'יי". היא צודקת, אבל לא מהסיבה שהיא חושבת. הרי לא משנה מה אנגן זה יפול על אוזניים ערלות, אז למה בכלל לטרוח? (ויסלחו לי מעט האנשים שיהיו במסיבה ואכן אוחזים בטעם מוזיקלי, אנא הציגו עצמכם בפני עם נימוקים ודוגמאות ותזכו לפיצוי).
אבל בדקות לפני שכולם יגיעו, אני יודע כבר בדיוק מה אנגן. כבר חודש שאני מזריק לעצמי לפחות פעם אחת ביום את השיר הזה שגורם לי לרצות לקפוץ למרחקים עמוקים; כש-Adem, אחד האנשים שאני יותר אוהב בעולם, חבר ל-Pictish Trail אפשר היה לחשוב שיתחילו דיבורים על עוד מיני-סופר-גרופ שהולכים להתפלש בהייפ אינדי-פולקי אבל בדיוק אז שוברים השניים האלה את הכלים ומחליטים שבעצם הם רוצים לעשות מוזיקה אלקטרונית ואם אפשר אז בכלל בלי להזכיר שהם אלה שעומדים מאחוריה. וכך יצרו להם את האלטר-אגו שלהם: Silver Columns. אחרי שזה תפס את האוזניים של לא מעט אנשים, היוצרים בחרו לצאת מהארון ולחשוף את זהותם. טריק שווקי? חשש מסטיגמות? פחד במה? למי אכפת. העבודה על האלבום בעיצומה. אני מחזיק אצבעות, יש סיכוי שלקיץ הזה יהיה פסקול מוצלח.

Silver Columns – Cavalier :: Time+ Space machine Remix

ודרך אגב, מי שאחראי על הרמיקס האדיר למעלה הוא The Time and Space Machine, שמוציא ממש עכשיו אלבום חדש, Set Phazers to Stun. אם שמות כמו Caribou ו-The Aliens מרגשים אתכם, סיכוי סביר שתחבבו גם את הפסיכדל הזה. לא בדיוק מישהו שהייתי מרגיש נוח שיסתובב בחברת ילדים אבל למבוגרים הוא בהחלט עושה נעים.

The Time and Space Machine – Children of the Sun