היא עוד תמות, היא עוד תמות, זה ג'וק קטן וזה עובר והיא תמות

אז יצאתי טמבל. אני לא ממש מתרגש מזה, נסיון של שנים. האמת היא שאני לא אוהב ביקורות שליליות, אין בהן באמת ערך ולהיות ציני זאת לא חכמה לילדים גדולים. אז כדי לנסות ולכפר על אוירת הבאשינג שאפפה אותי בכתיבת הפוסט הקודם, באתי בשביל לפרגן, אבל לא למפלצת, אלא לכמה להקות אלמוניות שהצליחו לתפוס לרגע או שניים את אוזניי הזקנות והעייפות (2007 הורגת אותי, אני לא רואה איך אני צולח אותה).
ההימור שלי לטווח הארוך יהיה כנראה על Sophe Lux מפורטלנד, אורגון, שהוציאו ממש עכשיו את האלבום השני שלהם Waking the Mystics. אני לא ממש יודע אם דגתי אותם או הם אותי. מה שאני כן יכול להגיד הוא שאחרי ששומעים את הסולנית שלהם פעם אחת, אי אפשר לשכוח אותה לעולם. סוג של קייט בוש עם טאצ' קאברטי פסיכוטי ו-R כמו שרק תימניות שגרות בוואלי וקוראות לעצמן ברברה יודעות להגות. אם זה גימיק, זה עובד גם בפעם השניה והשלישית. האופרת רוק הכי מרעננת ששמעתי מאז רוקי הורור שואו.

Sophe Lux – Target market
Sophe Lux – God doesn’t take American Express
Sohpe Lux – Stella

לטווח הקצר, אני מהמר על The Bird and The Bee. אם תגידו שסרחתי טוטאלית והפכתי לזונה של פופ, אני אאלץ להסכים. להגנתי אני אנסה לטעון שגם בקול של הסולנית של הצמד הזה יש משהו, אחר לחלוטין משל סופי-לוקס, שגורם לי לרצות להקשיב לה עוד ועוד. ואולי פשוט נדבקתי מרועי בקופנהגן באיזה סטרפטוקוקוס-שמאלץ, שמעתי שזה נפוץ בשבדיה. אני מקווה שהרופא ירשום לי כמה הופעות בשביל להעביר את זה.

The Bird and the Bee – Fucking boyfriend
The Bird and the Bee – Again & again

!!!סופלייז

הייתם מאמינים שעלם החן הזה חוגג היום 30 שנות חיים?
אכן כן, חברים. רועי, חברי היקר, החצי השני של מונוקרייב, הגולה השבדי, זולל המילקים, סרבן הקפה, אלוף החניות (בדימוס) והאיש שתבע את הביטוי "קטסטרובקה", חצה היום קו כרונולוגי אל עבר הלא נודע (שזה בגדול כמו אתמול, רק יותר טחוב) ועל כך הוא זוכה בפוסט שלם משל עצמו.
ולא רק זה, לרגל המאורע יתכנסו בסופ"ש הקרוב מייסדי מונוקרייב למפגש פסגה והוללות בעיר הטרופית היחידה ששוכנת מרחק שעתיים טיסה מלונדון ומסטוקהולם – קופנהגן. התוכנית כוללת קפיאה מקור, שתייה לשוכרה, אכילה גרגרנית וציד אגרסיבי אחרי דניות בלונדיניות חטובות ושופעות שיסתיים כמובן בחדר במלון (בו בנות הזוג שלנו מסובבות את הגב אלינו איש איש במיטתו ואומרות, אחת בעברית ואחת בשבדית: "מה קרה? פתאום אתה כבר לא רוצה דנית? מה בכלל כל כך יפה בבלונדיניות? ומה יש לעשות עם כל כך הרבה חזה?").
אני סוטה מהנקודה שלשמה התכנסתי כאן – רועי. יומולדת. 30. מזל טוב. בקרוב אצלי. (בקרוב אצלי??!! גוועלד!).
אנא מכם, הזליפו לזקן קצת שמן לעצמותיו המקרקשות, נשפו קצת רוח במפרשיו הבלויים וזרקו איזה מזל טוב בתגובות. לי לא נותר אלא לקנח ולומר – מזל טוב, איש נדיר שכמותך! אוהב אותך הרבה. וגם זאת שישבה לידך בתיכון עד ששרית המניאקית העבירה אותה מוסרת חיבוקים ונשיקות.

Sugar Cubes - Birthday