אז יצאתי טמבל. אני לא ממש מתרגש מזה, נסיון של שנים. האמת היא שאני לא אוהב ביקורות שליליות, אין בהן באמת ערך ולהיות ציני זאת לא חכמה לילדים גדולים. אז כדי לנסות ולכפר על אוירת הבאשינג שאפפה אותי בכתיבת הפוסט הקודם, באתי בשביל לפרגן, אבל לא למפלצת, אלא לכמה להקות אלמוניות שהצליחו לתפוס לרגע או שניים את אוזניי הזקנות והעייפות (2007 הורגת אותי, אני לא רואה איך אני צולח אותה).
ההימור שלי לטווח הארוך יהיה כנראה על Sophe Lux מפורטלנד, אורגון, שהוציאו ממש עכשיו את האלבום השני שלהם Waking the Mystics. אני לא ממש יודע אם דגתי אותם או הם אותי. מה שאני כן יכול להגיד הוא שאחרי ששומעים את הסולנית שלהם פעם אחת, אי אפשר לשכוח אותה לעולם. סוג של קייט בוש עם טאצ' קאברטי פסיכוטי ו-R כמו שרק תימניות שגרות בוואלי וקוראות לעצמן ברברה יודעות להגות. אם זה גימיק, זה עובד גם בפעם השניה והשלישית. האופרת רוק הכי מרעננת ששמעתי מאז רוקי הורור שואו.
Sophe Lux – Target market
Sophe Lux – God doesn’t take American Express
Sohpe Lux – Stella
לטווח הקצר, אני מהמר על The Bird and The Bee. אם תגידו שסרחתי טוטאלית והפכתי לזונה של פופ, אני אאלץ להסכים. להגנתי אני אנסה לטעון שגם בקול של הסולנית של הצמד הזה יש משהו, אחר לחלוטין משל סופי-לוקס, שגורם לי לרצות להקשיב לה עוד ועוד. ואולי פשוט נדבקתי מרועי בקופנהגן באיזה סטרפטוקוקוס-שמאלץ, שמעתי שזה נפוץ בשבדיה. אני מקווה שהרופא ירשום לי כמה הופעות בשביל להעביר את זה.
The Bird and the Bee – Fucking boyfriend
The Bird and the Bee – Again & again
Tuesday, February 13, 2007
היא עוד תמות, היא עוד תמות, זה ג'וק קטן וזה עובר והיא תמות
Sunday, February 11, 2007
?את עוד לא מתה
יש לי חבר ילדות שאוחז ביכולת די נדירה שאותה היה נוהג להפגין מפעם לפעם בנסיבות חברתיות כאלה ואחרות. הבחור יודע לנגן את "קום בחור עצל" בו זמנית בשני חלילים כאשר כל אחד מהם תקוע לו בתוך נחיר אחר של האף. מחזה מרשים, כשרון אדיר. לאחרונה נולדו לו תאומים ואני חושב שדבר קשור בדבר, אבל אני מתקשה להסביר לעצמי איך ולמה.
הסיבה שנזכרתי בכשרון המיוחד כל כך שלו פתאום היא בגלל שאני מתכוון להתקשר אליו בקרוב ולבקש ממנו לשלוף את החלילים, לנקות את האבק ולחזור להתאמן – אני רוצה להוציא לו אלבום. אני יודע מה אתם חושבים: זה גימיק דבילי, זה לא יעבוד ואף אחד לא ירצה לקנות את זה. שטויות. אתם לא מבינים דבר וחצי דבר. אני פשוט מתכוון להרים טלפון ל-Astralwerks והם כבר ידאגו לשאר. אם זה עבד להם עם יוקו אונו אין סיבה שזה לא יעבוד גם פה.
בת 74 המפלצת (אבל עם גנים יפניים מה שאומר שהיא עשויה להראות בת 40), ומסרבת למות. מבחינתי התפקיד שלה על פני האדמה נגמר ביום שבו היא התאלמנה, ואני חושב שגם שאר העולם לא ממש מת עליה, אבל זה לא מפריע לה להוציא עוד אלבום, ועוד לקרוא לו בשם המתחכם "Yes, I’m a Witch". וידוי חושפני? אולי. שירת הברבור? נקווה. כנראה שהשם שלה עדיין מהדהד באיזה חדר נידח איפשהו; היא הצליחה לחבור לאוסף מרשים של אומנים (The Flaming Lips, Le Tigre, Porcupine Tree, Apples in Stereo, Polyphonic Spree ) שתרמו למאמץ והקליטו איתה (שלא לומר בשבילה) את האלבום. אני במקומם הייתי חושש להפגש איתה פנים מול פנים. לא נראה לי שזה עושה טוב לקארמה.
את האלבום במלואו לא שמעתי, ואני חושב שאני גם לא אשמע. ברצינות. למה? מי צריך את האלבום הזה? למה זה טוב? אם הייתה מוכרת לי איזה ציור, הייתי קונה. לא בשביל הערך האסתטי, אלא רק בגלל שאחרי שהיא תתפגר אני אולי אוכל לקנות לי איזו דירה. אבל אלבום? באמת שלחלילן מחולון שלי יכול היה להיות עתיד לא רע.
רסס
מייל
מונוקרייב בפייסבוק
מונוקרייב בלאסט.פמ
מונוקרייב במייספייס
מונוקרייב ביוטיוב
מונוקרייב בפליקר
מונוקרייב בטוויטר