וויסקי אני אוהב. כשמערבבים אותו עם דברים אחרים, פעולה בלספמית לחלוטין, מתקבלים דברים די דוחים. לאחרונה גיליתי עובדה מרתקת: אם לוקחים וויסקי אמריקאי ומערבבים אותו עם צמר גפן מתוק סקוטי מתקבל שילוב די מדהים. אין מה להגיד, יצא להם אלבום מאוד מאוד מקסים. מארק לנגאן נשמע כאילו הוא לא שתה או עישן כלום לפחות מאז אתמול בלילה ואני יכול להשבע שאני שומע אותו מחייך שהוא שר. זה מאוד פשוט, הבחור מאוהב. איזובל, מצידה, לא צריכה לעשות כלום חוץ מלשיר בקול הילדותי-סכריני שלה ולתת השראה למארק. אני לא זוכר איפה קראתי, אבל מישהו כתב ש"אם רציתם לדעת איך נשמע דואט בין מרי פופינס לשטן, האלבום הזה יתן תשובה די קרובה". ניד אי סיי מור?
התעצלתי להעלות שירים ולכן תסתפקו שמה שההייפ משין ימצא. וחוצמזה, פה יש קליפ לשיר שפותח את האלבום.
Friday, February 03, 2006
בל בלי סבסטיאן
Posted by
Shachar
at
8:40 PM
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
0 comments:
Post a Comment