Tuesday, June 03, 2008

בלי פילטר

כל כך קל להכשיל אותי, זה מביך. תזרקו לי יותר מחמישה אלבומים חדשים וזהו, אני מתבלבל. הפילטר נסתם. האובססיה הזאת של לנסות ולהקשיב לכל אלבום ואלבום ואם אני לא אוהב אותו לנסות שוב ביום אחר, בשעה אחרת כי מי יודע? אולי בדיוק היה לי גזים וסתם חרצתי גזר דין מוות. הסנגור המצטדק הזה שנותן חסד אינסופי מתיש אותי לגמרי. זה לא שאני רוצה לחבב אלבום בכח אלא שלא נעים לי, ממש לא נעים לי, לא לאהוב אותו. נשמע אוילי, אני מסכים. לא ברור לי מאיפה באה כל הרגישות הזאת, אבל עוד כמה חודשים של פסיכואנליזה ב-40 פאונד לשעה יקרבו אותי לתשובה אני מקווה. מבטיח לחלוק. בינתיים הנה שישה אלבומים, פלטרו בעצמכם את מה שמתאים לאוזניכם העדינות.

את The Accidental הכיר לי רועי, למרות שאני מוכן להשבע ששמעתי אותם קודם לכן. אבל בוא נחזור לתחילת המשפט הקודם – רועי הכיר לי משהו חדש, קרי רועי מצא אלבום חדש שהוא מחבב, אם הוא לא יחזור בו. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שזה קרה. להקשיב ומיד.

The Accidental – Knock Knock
The Accidental – Time and Space

מכיוון שהרגשתי חייב על כך שרועי מצא אלבום פולק כל כך יפה באמצע הקיץ, בחרתי לא להשאר חייב ולהביא אלבום כזה משל עצמי. לא רק שלאלבום של Fleet Foxes יש עטיפה יותר יפה, אלא הסולן נשמע כמו ג'ים ג'יימס, סולנם של My Morning Jacket, בגירסה הפולקית הרגועה שלו. הפולק שלי טוב יותר מהפולק שלך.

Fleet Foxes - Blue Ridge Mountains
Fleet Foxes – Tiger Mountain Peasant Song

ואם כבר בפולק עסקינן, יקיריי Vetiver הוציאו אלבום חדש שמשאיר מאחור את הפולק הרגיש שלהם ומחליף אותו באמריקנה על גבול הקאנטרי. אם תהיתם מדוע הרי שבעיקר בגלל שהאלבום כולו, כמו זה של אדמ, הוא כולו אלבום קאברים, רק שרוב הסיכויים שלא תכירו אף לא שיר אחד מהמקוריים. אלבום בטעם של מגפי בוקרים וחגורה עם אבזם כסוף ענק.

Vetiver – Hurry on Sundown
Vetiver – Houses

לא לעיתים תכופות מגיעה לפה להקה שמעודי לא שמעתי את שמה וההופעה שלהם סולד אאוט. בהיותי אנאלי מתבכיין, החלטתי לבדוק מה אני מפסיד וגיליתי אלבום לא רע בכלל. Why? הם הרכב קליפורני שנשמע בדיוק כמו שאינדי צריך להשמע – לא נופל תחת אף ז'אנר אחר ולא בוחל בדבר. החיבור של השירה/דיבור של הסולן, יוני וולף, עובד יופי עם כל הסוגים השונים של המוזיקה באלבום וברגעים מסויימים הם מזכירים לי גרסה מפוכחת של The Decemberists

Why? – The Hollows
Why? – A Sky for Shoeing Horses Under

ובהינף מקש, מאנלוגי לדיגיטלי. את White Williams ראיתי עושים עבודה בינונית בלחמם את Vampire Weekend. אבל קשה להאשים אותם, זה כמו הופעת חימום לשמש. לעומת זאת, באלבום הבכורה שלהם, Smoke, הם נשמעים כמו אחיהם הקטנים והמפונקים של Hot Chip. אם עוד לא נתקלתם בהם, כיף לכם. זה אחד האלבומים הכי טובים שעוד לא שמעתם השנה, ממכר כמו Oreos

White Williams – New Violence
White Williams – Violator

נראה שסרטי הזומבים המצחינים (להוציא Shaun of the Dead) שמציפים את הקולנוע בשנים האחרונות, לא פסחו גם על המוזיקה. Zombie Zombie הוא צרפתי שנשמע כמו גרמני שעושה אלקטרוניקה אוירתית ומפחידה, פסקול לשבת איתו בעליית גג חשוכה ולחכות לאוכלי האדם עם מוט ברזל ביד. בסוף הם תמיד מנצחים הזומבים האלה, למה בכלל לטרוח.

Zombie Zombie - Driving This Road Until Death Sets You Free

3 comments:

נמרוד said...

עוד לא הספקתי לשמוע את השירים (למה אין נגן, למה...) - אבל האלבום של
why?
הוא ללא ספק אחד הטובים עד כה השנה. מזכיר לי קצת את טי וי און דה רדיו האדירים - יוני וולף אמנם נופל מהם ביכולת ההגשה, אבל הוא כותב שירים נפלאים.

candy said...

גם אני חליתי במחלה הזו של "אולי ביום אחר זה ישמע יותר טוב"..אבל נגמלתי :)

erankatz said...

אווווו - האלבום של the accidental מצוין. והעטיפה שלה הרבה יותר יפה מזו של הפליטפוקסז.