Friday, January 30, 2009

שלושים מעלות בפוך

"ומה בא אחרי הגשם?"
"פטריות?"
"לא, טיפשון, תחשוב חזק"
"אני לא יודע. לא רוצה לשחק במשחק הזה"
"אוקיי, מה יש מעל העננים האפורים? את זה אתה כבר צריך לדעת..."
"שמש צהובה?"
"בדיוק, מתוק שלי. אף פעם אל תשכח את זה, מעל העננים האפורים יש שמש צהובה"

אמנם הטקסט הזה וודאי נשמע כאילו הוא לקוח מתוך דיאלוג עתידי בין יקירתי ויוצא חלצינו הקרב בבעיטות ענק, אבל למען האמת אני הוא דמות הבכיין בדיאלוג קורע הלב הזה.
בתנוחה עוברית, על הספה בסלון, בוהה החוצה מהחלון, מתעלם מחובותיי החברתיות ואף מוותר על זכותי הבסיסית לצאת את הבית אפילו בסופי שבוע. גם נסיונות הדיבוב של יקירתי לא מצליחים לגרום לי לחזור ולהאמין שהשמש תחזור אי פעם. אולי, עוד 100 שנים, היא תגיח למספר דקות. עד שזה יקרה אני בוחר להתבצר בפוך שלי ולעטות על עצמי מחממי אוזניים ולב.

אם כבר גזרת על עצמך גלות בתוך ביתך, מה יכול להיות טוב יותר מאולד סקול צ'יל אאוט. פעם הייתה תקופה שהמילה צ'יל אאוט לא הייתה נרדפת למוזיקת בתי קפה או סוף שבוע רגוע (או שמא עלי להתחכם ולומר גרוע). יכול להיות שהתקופה הזאת הייתה שבוע או שבועיים, אבל דאמ איט, זאת הייתה יופי של תקופה. והנה באים להם Bazoo Bajou, צמד גרמני, ומוציאים להם את Grains, אלבום צ'יל אאוט שבא היישר מ-99'. אם Dust My Broom, האלבום הקודם שלהם מ-2005, טען לכתר אלבום חוף הים המושלם, אזי האלבום הנוכחי הוא גיבור חדר השינה המעורר לשנה זאת עד כה. לא חודר, לא מהפנט, לא קורע, לא מרגש אלא פשוט נעים. נעים מאוד. כל כך הרבה פעמים זה בדיוק מה שאני צריך מבלי שאני בכלל יודע.

Boozoo Bajou – Grains
Boozoo Bajou – Same Sun

וכשכל גופי רך כמו קרואסון והמסע לעבר כבר החל, אני מפקיד את המושכות בידיהם של I Monster. מפלצות יכולות להיות חברותיכן הטובות ביותר אם רק תתנו להם צ'אנס, בפרט אם הן מפלצות רטרו. אחרי יותר מחמש שנים מאז האלבום הקודם, Neveroddoreven, צמד המפיקים משפילד מוציאים את ראשם מהארון בו הסתתרו ומשחררים סינגל ראשון מאלבום חדש. אם יורשה לי לצטט את הגרדיאן שאחת לכמה שבועות כותב ביקורת אלבום שאני מסוגל להבין את כל הרפרנסים המוזיקליים שלה (שלא לדבר על האנגלית): "זהו בדיוק הרטרו פופ השמח שמארק רונסון אמור לעשות אבל לא עושה". אני דווקא חשבתי על האחרון של Pepe Deluxe, בחרו את הניים דרופינג שמתאים לכם יותר.

I Monster – A Sucker for Your Sound

וכך, נותרתי תקוע בעבר, בלופ על סינגל בודד, ממתין לאלבום הבא שיבוא ויקח אותי למקום חדש. בינתיים טוב לי פה בכורסא, שקוע במחשבות מנומנמות על משפחת אווזים עירומה מנוצות שעלי להודות לה כשנפגש.

4 comments:

Anat said...

שחר שתהיה לי בריא, פתרת לי תסביך של שנים - איך התעקשתי שאכן היתה תוכנית בטלויזיה ה"חינוכית" ללימוד אנגלית שבעצם שרטה אותי לשנים על ילדים אומללים בלי שמש - אבל אפחד לא האמין לי ואמרו שבטח היה לי חום (מה שנכון כי זה היה טלויזיה לחולים שלא בביצפר)
הקיצר - מה הפלא ששנםי אחרי אנחנו פה בארץ העננים?
אני אתלונן ברשות

Avner said...

חמוד הסיפור, מאוד מתוק, במיוחד הקטע עם המילה "טיפשון" ... שחר זה לא אמין! אף אחד לא משתמש\ת במילה טיפשון. יש מצב שחשבת על משפט מסרט או ספר רומנטי שקראת מתחת לפוך?

ד"א במתכונת little Britain USA
אני אוהב אותך יותר מפשטידת דלעת... אני אוהב אותך יותר מדובונים ורודים... אני אוהב אותך יותר מחדירה כפולה.

Shachar said...

ענת - מה הפלא? הסיפור הזה היה מפחיד עד אימים, היינו חייבים להדחיק אותו או לחשוב שהוא בדייה בשביל להביא את עצמנו לכאן

אבנר - יופמיזם, בחור צעיר. אתה לא באמת מצפה שאצטט את הקללות המשפילות שהיא מטיחה לעברי

ינון said...

אההה! אני זוכר את הסיפור הזה! דאמיט, זה באמת צלקת, מי אישר את זה לשידור?