Monday, March 29, 2010

עייפות החומר

הייתי יכול לכתוב על אביב, הייתי יכול לכתוב על אהבה. הייתי בוודאי משחיל כמה מילים על זקנה, ועל הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. לא הייתי יכול שלא לספר על ההתמלאות וההתרוקנות שחוזרת ונשנה עד שגורמת לגופי להרגיש כמו כלי קיבולת שתוהה מתי יקרוס תחת נטל הקיום.
זורק חכה לים המילים שלפני ונותן לרגש לנסות ולדוג את המשפטים הנכונים. המוזיקה שתלויה בקצה החכה כפתיון נבלעת בים. פעם אחר פעם החכה חוזרת ריקה. הייתי יכול לכתוב על חלומות, מהסוג שלא מתגשם אלא רודף אותך לילה אחרי לילה עד שקשה לומר איפה החלום מתחיל והמציאות נגמרת. היית יכול לכתוב עוד הרבה, אך עייפתי. אולי אנסה שוב מחר.

Glasser – Apply
Glasser – Termel

0 comments: