תגליות מאוחרות

חשבתי הרבה על מה שחברי הזקן והחכם אמר כאן לא מזמן, ולמרות התגובה שלי, שמתייגת אותי כטיפוס אנאלי שיתן צ'אנס שני לכל אלבום, אני חייב להודות שאני סובל מאותם הסימפטומים בדיוק.
אני חסר סבלנות, אני חורץ דעה, אני מתעייף בקלות ואני רוצה את הסיפוק שלי כאן ועכשיו. זאת בדיוק הסיבה שהייתי יהיר מספיק בשביל לבטל את האלבום של Tapes 'n Tapes, שחרצתי את גורלו בפזיזות. בשמיעה ראשונה, הוא לא נשמע מגובש ותופס את האוזן יותר מדי, אבל במבחן הזמן, הוא אלבום לגמרי כיפי, וכדאי שאני אתקן את העוול.
זאת כנראה גם הסיבה שלקחו לי בערך 10 דקות בשביל לאהוב את Cedars של Clearlake ששמעתי השבוע בפעם הראשונה (אני בפיגור, אני יודע. Amber, החדש שלהם שיוצא מחר, כבר מסתובב חופשי בסייבר ספייס הקרוב לביתכם). סידרס הוא מסוג האלבומים האלה שמרוב שהוא נשמע מוכר, הוא גורם לי לתהות אם שמעתי אותו בעבר והספקתי לשכוח. אוסף של שירים קליטים במשקל קל-בינוני, ולא ממוחזרים יותר מדי. יש לי תחושה חזקה שהוא יעמוד במבחן הזמן, ואני כבר מאוד סקרן לגבי החדש. מבטיח לעדכן עוד כמה ימים. בינתיים, דגימה מסידרס, למי שעוד לא מכיר (אני לבד פה?) ומיקס של הקריבו לשיר מאמבר.

Clearlake – The Mind Is Evil
Clearlake - Good Clean Fun: Caribou remix