?אביב הגיע

לרגע קצר, היה פה אביב, אני מוכן להשבע. היו כבר כמה ימים בהם המעיל החורפי שלי פינה את מקומו למעיל קיצי (אוכסימורון שמתקיים בארצות קרות), השמש תפסה את מקומה במרכז השמיים והשקדיה ברחוב שלי לבלבה בורוד מרנין.
יומן השולחן הנערץ שלי הכריז רשמית אתמול על היום הראשון באביב. אני מנגד מצאתי את עצמי שוב חובש את כובע הגרב והצעיף ומביט מחלון המשרד החוצה אל האפור הגדול שמחכה לי בחוץ. המילים היחידות שאני מכיר בעברית שיתארו את מה שירד מהשמיים אתמול יהיו "ברד" או "שלג". אני נוטה להאמין שזו מגבלה של השפה העברית מאחר וזה היה דבר דומה אך שונה לחלוטין משני אלו. רועי בוודאי יוכל לתרום פה מחוכמתו הקלימטולוגית (ולהוכיח שהוא עדיין בין החיים). את מה שהרגשתי כשהבנתי שאאלץ לצעוד לתחנת הרכבת דרך סופת הרפש הזאת ניתן לתאר דווקא בעברית יותר טוב מאשר כל שפה שאני מכיר: "כוס אמ אמ אמק..." (עברית תקנית, בדקתי).
כבר התחלתי להאמין שיש סיכוי שהמקור לדכאון היה החורף והנה עוד רגע הוא חולף. אם לשפוט לפי העובדה שארוחת הבוקר שלי הייתה מורכבת מ-4 כוסות קפה וחבילה של Jaffa Cakes, אני חושש שנגזר עלי להמתין עוד כמה שבועות עד שאוכל שוב לבחון את מצבי.
בימים הספורים האלה בהם הציץ האביב מעבר לחשכה החורפית, הצליח לתפוס אותי לפתע צליל חדש שזכה להתעלמות שלא באשמתו. צליל מרענן ואופטימי שרק חיכה לאביב כדי לפרוח. כששמעתי אותו, הסתכלתי על האייפוד שלי ואמרתי לו: "איפה החבאת את זה?"
"זה לא אני, חבוב, זה אתה... האלבום הזה כבר כאן חודשיים" הוא ענה.
"הא! האייפוד שלי מדבר! רק שלא תהיה לי רעב פתאום, כבר יש אחד כזה" אמרתי והגברתי כדי לא לשמוע אותו עונה שוב.

Field Music – Kingston
Field Music – Working to Work (ההמנון החדש שלי)