כבר שלושה חודשים שאני מנסה למצוא את המילים שיתאימו למוזיקה של Yeasayer. מאז הסינגל שיצא באוגוסט ועד היום כבר הספיק לצאת All Hour Cymbals, אלבום הבכורה שלהם, שהכריח אותי לשבת ולכתוב. מה שסיקרן אותי בשני השירים היחידים שיצאו אז ממלא את כל האלבום כך שלא יכולתי לבקש יותר; Yeasayer מחדדים את ההגדרה של המונח 'אינדי' לאחר שאיבד את המשמעות שלו כשהפך לתוית המוצמדת לכל תוצר שאינו פופ מיינסטרימי. מבלי להכנס יותר מדי להגדרות ז'אנרים שבוודאי אכשל בהם, אספר לכם שיש באלבום כל מה שצריך בשביל לאחד מאלבומי הבכורה המרשימים ביותר שיצאו השנה. עם בסיס של רוק-גוספל-פולק הם יוצרים אוירה דרמטית ומרתקת שכובשת משמיעה ראשונה וחושפת רבדים נוספים עם כל האזנה. ככל שניסיתי להגדיר אותם, או למקם אותם ביחס להרכבים אחרים, הם הלכו והפכו לבלתי ניתנים להגדרה או השוואה. החמקמקות הזאת מעידה, ככל הנראה, על איכות. כשאני חושב על זה, עטיפת האלבום מתארת לא רע את מה שמתחבא בתוך הקנקן.
הרבה מילים ולא אמרתי כלום, אני חושש. אז אם אפשר רק בקשה קטנה – אולי תוכלו להקשיב לאלבום כולו מתחילתו ועד סופו ואז שוב, ושוב ושוב? תגידו כן.
Yeasayer – 2080
Yeasayer – Sunrise
Yeasayer – No Need to Worry
רסס
מייל
מונוקרייב בפייסבוק
מונוקרייב בלאסט.פמ
מונוקרייב במייספייס
מונוקרייב ביוטיוב
מונוקרייב בפליקר
מונוקרייב בטוויטר
1 comments:
טוב. אבל רק בשבילך :)
וכי רוק-גוספל-פולק נשמעת ויסלר.
ואני חייבת לציין שאלו מעט מאוד מילים ביחס לסטנדרט
Post a Comment