חזון אירופאי

השנה אני עומד לצפות בארוויזיון. כמו פעם כשהיינו ילדים, והיה רק ערוץ 1 והארוויזיון היה ארוע שכולם אהבו, הרבה לפני שהפך להיות חגיגת גאווה. אבל זאת לא הנוסטלגיה שמביאה אותי לחזור ולצפות בו וגם לא הזיקה התימנית לנציג הישראלי. הפעם אאריך שיער (צ'ק), אגדל זקן (צ'ק), אנופף בדגלי צרפת קטנים (צ'ק) ואעשן סיגריה דרך האף (צ'ק, פליז!) בעודי מריע לנציג הפרנסוואים סבסטיאן "הרחתי שורה מטולוז ועד מרסיי" טלייה!
אני לא בטוח למה זה משעשע אותי כל כך שהרי במות הארוויזיון אירחו יצורים מוזרים הרבה יותר ממנו במהלך השנים (ג'ינגס חאן, לורדי, יזהר כהן וכו'). יש לי תחושה שהוא הולך להראות לפינג פונג איך מחרבנים על המדינה ששלחה אותך. ולא רק זה, יש גם סיכוי לא קטן שהוא יזכה.

Sebastien Tellier – Divine

ובנימה טראשית זאת, נסיים בביצוע לג'ינגס חאן של Berryz Koubou, חבורת מתמודדות ב-Japanese Idol. החומר ממנו עשויים חלומות (שלי).