מה עשיתי בחופש הגדול

הדבר הכי גרוע בבי"ס יסודי היה לכתוב חיבור "מה עשיתי בחופש". כבר בכיתה ג' זה נראה לי קלישאתי ונדוש כל כך שלצייר בטיפקס על הקלמר ג'ינס ולהריח לורדים נראו לי כמו פעילויות הרבה יותר חשובות להתפתחות האינטלקטואלית שלי. אבל עם הזמן החיים לימדו אותי כמה שיעורים חשובים לגבי קלישאות. למשל שהן באמת עובדות ובגלל זה בדיוק הן הפכו לקלישאות.
אז עכשיו שיש לי תירוץ כזה מעולה גם אני יכול לעשות סיכום שנתי. תמיד רציתי לעשות אחד כזה אבל אף פעם לא היה לי קהל (ואולי גם עכשיו אין ממש, אני לא סגור על זה). וחוצמזה סיכום זה סוג של הכללה, והכללות – ואני יודע שהן מטבען לא מדויקות - עושות את העולם קל יותר לתפיסה. לפחות אצלי זה ככה.
אז אלה האלבומים שכיכבו אצלי, חלקם יצאו השנה וחלקם לא, אבל זה מה יש:

Mugison - כבר קיבל אצלנו שני פוסטים. הדבר הכי טוב ששמעתי, לוקח את השנה בהליכה.

1 - אין לי מושג מאיפה זה הגיע אלי אבל מדובר באוסף שכולל את השינס, בק, הווייט סטרייפס, לד זפלין, רדיוהד, פרל ג'אם, ברנדן בנסון, אליוט סמית', בת' אורטון ועוד הרכב בשם Five for fighting עם מייקל ג'ורדן (שלא שר אלא השיר עליו).

Lagrimas Negras - שוב אין לי מושג איפה נתקלתי בזה פעם ראשונה. אולי בביקורת ב-Ynet, אולי בחיטוט אקראי בסולסיק, אולי בפאב ליד הבית. אבל זה פשוט נפלא. שני ענקים, אחד בפלמנקו ואחד בסלסה, באלבום שהוא מעין הכלאה של שני הסגנונות עם בלוז וג'אז רך. וזה כל כך יפה.

Brendan Benson - האיש והווניל. פשוט וטוב. למי שלא קרא, תחפשו בפוסטים קודמים.

Doris - זה לא בנות פסיה, זה איך שג'אניס ג'ופלין הייתה נשמעת על קוקטייל של פרוזאק, אקסטא וסטרפסילס. הרכב בנות שבדי מתחילת הסבנטיז שנשמעות כאילו באותה שנה היה בסקנדינביה רק קיץ ודובוני אכפת לי היו בשלטון. טוב, אולי הגזמתי קצת, אבל שמח.

Marilyn Manson - במקרה חזרתי להקשיב ל-The age of grotesque ותשמעו, כל עוד אנחנו לא מדברים על אופנה הבנאדם יודע מה הוא עושה. צליל מעולה, לחנים מצוינים ואפילו המילים זה לא מה שחשבתם. אולי לא כל כך מפתיע למי ששמע או קרא ראיון עם הייצור.

The Shins - גיליתי אותם רק השנה אבל היה לי נורא כיף. זהו, פשוט כיף. אין לי מה להוסיף.

שלום חנוך - יכול להיות שכשאתה לא חי בארץ אז מוזיקה ישראלית מקבלת קצת ערך מוסף. אולי זה בגלל שאתה לא נתקל בה במקרה. זה תמיד עם כוונה ולפיכך בזמן הנכון. ובלי כל קשר "יציאה" זה אלבום משובח ביותר.

M.I.A – הכי קול שיש.

Balkan beat box – לקח לי קצת זמן אבל בסוף נכנעתי לפאן ולגיוון ולאוטנטיות ולאיך שהכל יושב בול. וחוצמזה זה תמיד משעשע לראות את ההבעה של ניקלאס, שבדי חביב שיושב לידי בעבודה, כשתומר יוסף פוצח ב"בה בה בה בה בה בה".