עבורי קנדה תמיד הייתה השממה הענקית הזאת בצפון אמריקה שסובלת מפיצול לינגויסטי מגוחך או במקרה הטוב המדינה ה-51 של ארה"ב. בימים אלה ממש אני על סף הכרזתה של קנדה כמדינה עצמאית ומתוקנת.
לאחרונה (שנה-שנתיים?) יצאו ממנה לא מעט בשורות מוזיקליות של ממש: ארקייד פייר, וולף פרייד, סטארס, ואני בטוח שזו רק רשימה חלקית. יש לי גם תחושה ברורה שלרשימה הזאת עומדת להתווסף Telefauna שגיליתי לאחרונה.
כל מה שהם הוציאו עד עכשיו הוא אי.פי. אחד עם 4 שירים שהיה חתיכת מתאבן לעניין (כמעט את כולם אפשר לשמוע כאן או להוריד מהאתר שלהם). טלפאונה נשמעים כמו הרבה דברים אחרים אבל כמו שום דבר בדיוק, וזה תכונה חשובה מאוד בשביל להקה. אפשר לאמר שזאת הגדרה שלי לנאו-מקוריות. איך שלא יהיה, כבר מזמן לא הרגשתי כזאת תחושת התעוררות אחרי שיר אחד. אם קנדה תמשיך ככה אולי הם עוד יצליחו לכפר על מייקל בולטון וסלין דיון.
רסס
מייל
מונוקרייב בפייסבוק
מונוקרייב בלאסט.פמ
מונוקרייב במייספייס
מונוקרייב ביוטיוב
מונוקרייב בפליקר
מונוקרייב בטוויטר
1 comments:
Shmama Anakit? You should have known i would have to comment here. Well, add western Canada and the Rockies to your "upcoming trips" list. Even now, right after visitng southern Patagonia I still think it´s one of the most best places to see. Other than landscape, you get almost all the american advantages without being in America, with an almost European buzz. Isn´t that something something?
Post a Comment