"אם אני אכתוב פוסט על כל סינגר סונגרייטר ששבדיה מייצרת, אני אצטרך לשבת בבית עד סוף השנה וחבל, כי קיץ בחוץ ומי יודע כמה זמן זה ימשך...". זאת הייתה, פחות או יותר, התגובה של רועי, רגע לפני שהוא נעלם בערבות פורטוגל, כשאמרתי לו שכדאי שהוא יכתוב משהו על Loney, Dear. ניסיתי לעשות איזו הפרדה גאוגרפית ולהשאיר לרועי לפחות את סקנדינביה. Its never mind.
איפה הייתי? אה, כן, Loney, Dear. הבחור הנמרץ הזה הוציא כבר 4 אלבומים עד היום כשאת כולם הוא מקליט במרתף בבית. האחרון שלו, Sologne, הוא אלבום קצרצר ומענג. אלבום שמתאים לחורף באותה מידה שהוא מתאים לקיץ.
אני מניח שיש עוד כמה מאות כמוהו בשבדיה, שהרי שם "סינגר סונגרייטר" זאת אחת מהתשובות הנפוצות כששואלים ילד שבדי "מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול?" אך התמזל מזלו של אמיל סווננגן (זה השם שלו, ברצינות) ומכל הסינגר סונגרייטרים, שבוודאי גרים בשכונה שלו ממש, דווקא אותו יצא לי לשמוע ולאהוב משמיעה ראשונה. אם הייתי צריך לתת לו טייטל בשקל הייתי בוחר ב"סופיאן סטיבנס השבדי". יש למישהו שקל?
Loney, Dear – The City, The Airport
Loney, Dear – I Fought the Battle of Trinidad & Tobego
Monday, August 07, 2006
עוד מופנם
Posted by
Shachar
at
11:21 PM
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
1 comments:
אז הקטע האמיתי הוא שבשבדיה יש בית ספר לסינגר-סונגרייטרס. בעצם ליתר דיוק, בתי ספר. זה מיועד לבוגרי תיכון וזה חינם וזה בדרך כלל ממוקם על אי יפהפה באמצע אגם או ביער על גבעה שמשקיפה על מפרץ או... נו, הבנתם, שישהיה לסינגר-סונגרייטס נעים ויצירתי. אה, וזה חינם.
Post a Comment