Thursday, February 07, 2008

כל חריגה לטובה

משהו מתחיל לא לעבוד פה יותר. הכתיבה מוצאת מקורות השראה אחרים מהמוזיקה, והמוזיקה, מצידה, נשארת תלויה לה באויר, רוצה לבשר על קיומה לעולם ובהעדר מילים, יושבת בסבלנות בצד בתור ארוך ומסודר, כיאה לתורים באי האפור. אין טעם לצאת בהצהרות שאלו ימיו האחרונים של הבלוג, רק בגלל שכבר מלמלתי את המשפט יותר מדי פעמים בעבר, אבל רציתי לחלוק את התחושה. ועכשיו, אחרי שמילאתי כמה שורות בהתעסקות עצמית, הנה הרבה מאוד אלבומים חדשים של טיפוסים הזויים למחצה.

School of Language הוא הפרויקט החדש של David Brewis שעומד מאחורי ומצדדי Field Music (נשמע מוכר?). אלבום הבכורה שלו, Sea From Shore, הוא אחד הדברים הבודדים שהופכים את השנה הזאת לראויה עד כה. דיוויד לקח את המלודיות הפופיות והסאונד האופייני של פילד מוזיק ודחק אותם למחוזות חדשים – יותר לופים, יותר גיטרות, יותר אקספרימנטלי – והכל לטובה.

School of Language – Rockist Part 1
School of Language – Disappointment ‘99
School of Language – Poor Boy

לפני שנים רבות מדי, בכפר בלאוס, מצאתי את עצמי יושב בבר מקומי כשבחור לאוטי ניגן קאבר ל-Hotel California שהתעלה על המקור (או שמא הייתה זאת הבירה שהתעלתה לי לראש?). נחמד, אבל להקות קאברים הן מחזה די שכיח בדרום מזרח אסיה. מצד שני, כמה להקות יש בחוף המערבי של ארה"ב שעושות קאברים לשירי רוק קמבודיים? ובכן, כרגע המניין עומד על אחת, Dengue Fever, שהוציאה את האלבום השלישי שלה, Venus on Earth, ולא מפסיקה לעשות מוזיקת עולם לילדים קליפורנים מגניבים (והפעם גם באנגלית! שוקינג!). אני תוהה מי מקבל את כספי התמלוגים.

Dengue Fever – Seeing Hands
Dengue Fever – Tiger Phone Card

ובהמשך לאומנים שעושים משהו שאף אחד אחר לא עושה, The Real Tuesday Weld, הוציא אלבום בשנה שעברה שכמעט ופיספתי. גם הפעם, סווינג אלקטרוני עליז, קברטים מלנכוליים ושירי פרידה לצלילי צ'ארלסטון. כמה כיף שמישהו עוד מוציא אלבומים שנשמעים כאילו בוקעים מפטיפון מאובק בחנות עתיקות בפריז.

The Real Tuesday Weld – I Loved London
The Real Tuesday Weld – I Believe

Sebastien Tellier, התמהוני הצרפתי שמעשן מהאף, הוציא אלבום חדש– Sexuality. על עטיפת האלבום מטייל הפרוורט על גבי סוס בין שדיה הנפולים של אהובתו אל עבר נווה המדבר שבין רגליה העקומות. הומאז' לאנימציות הקרקס המעופף של מונטי פייתון או עדות אוטוביוגרפית מזעזעת? עוד שאלה שאני מקווה שתשאר ללא מענה. את האלבום מלא הגניחות והאוירה הסליזית עוד לא לגמרי מיציתי, אבל התחושה שלי שהוא קצת פחות מבריק מקודמיו. משום מה זה לא פוגם לי בהנאה. אני חושש שהפכתי לסאקר רציני של כל פופ צרפתי שיצא מידיו של היצור הביזארי הזה.

Sebastien Tellier – Roche Removed to the label request

ואם כבר סינת'-פופ, Kelley Polar הוציא גם הוא אלבום חדש בעל שם ארוך מדי. הפעם נוספה רשומה בספר האכזבות (כרך II, עמוד 14) בעיקר בגלל שהאוזן שלי לא מצאה באלבום אף לא רגע אחד שמזכיר את הבכורה המופתית מ-2005. אותו סאונד בלי שמץ של הקסם מאז. אז למה בכלל להזכיר אותו? כי אני לא אתפלא אם דעתי על האלבום תשתנה עם הזמן ובעיקר בגלל שאף פעם לא כתבתי שום דבר על הבחור המוכשר הזה וזה רודף אותי בלילות (אני חושב שזה הוא אבל יכול להיות שמדובר בכלל בבעיה אדיפלית. מבטיח לעדכן).

Kelley Polar – Entropy Reigns In The Celestial City

4 comments:

Avner said...

הקמבודים החמודים מושפעים מאד מאד מה - DOORS...
אכן יש בהם משהו היפי נאיבי, אך לצערי הם מערבים ז'אנר אוריינטאלי אשר לא כל כך מתאים להיפיות מגניבה (במלעיל).
מה רע בז'אנק אוריינטאלי? היר זה לא מן הלבאנט...
נכון, אין רע בכך חוץ מעובדה קטנה אחת:
מכל העושר המוזיקלי של מולדתם, והצד שלהם באסיה, בחרו קדחת דנגי לייבא את קול הזמרה הנשי במזרח הרחוק.
קול זה מזכיר יללת חתולה מיוחמת אשר מנסה לשיר סופרן בזמן שהחתול הפרסי החביב בשכונה בועל אותה במרץ.
אל תבינו לא נכון, אין לי דבר נגד חתולים מיוחמים, ואנשים שמחכים אותם.
על שניהם אני נהנה לשפוך מיים מקומות גבוהות. יותר מזה! אני והגברת נוהגים לחכות ז'אנר דומה של שירה בסרטים הודים, ולבדר כך אחד את השני! אבל זה בהחלט בהחלט לא מוזיקה היפית.
ד"ש לסקביאס, אל תשכח להשקות את הלישמניה.

Avner said...

אוי אוי אוי, כמה שגיאות כתיב...
למה לא קראתי לפני שהגשתי...
זה לא אני!
הקמבודים באלה הכניסו את השגיאות בכוונה!

Anonymous said...

nice blog.
my name is uri.

there's a strange man how mixed his album in a studio i for for in tel aviv and i though you might be interested cause its pretty good.

www.myspace.com/magonman

also, i agree with your tellier review, but this album is good, mosly number 2 7 and 10.

have a great week, uri.

Dubi Kaufmann said...

the song Tiger Phone Card by Dengue fever sound like a duet between ZEHAVA BEN and DANI SANDERSON. I would love to hear them collaborate on a cover to this song.