Thursday, July 10, 2008

לו רק הייתה לי ספה

הנה 10 סיבות שבגללן אני לא הולך להופעות:
1. חם, מחניק ומיוזע. אפילו בשבדיה. אומרים שהקיץ בשבדיה זה היום הכי יפה בשנה. מצד שני, אם מתגעגעים למזג אויר קיצי תל-אביבי הארדקור, כזה מהסוג הממש ממש רע, תמיד אפשר ללכת לאיזה הופעה.
2. ההופעה לעולם לא תתחיל בזמן. מה שלא מקובל בשום תחום אחר בחיים מתקבל כאן בהבנה. אם אתם מזמינים שולחן במסעדה ל-21.00 ומכריחים אותכם לחכות עוד שעה בעמידה, לא יודע, נראה לי שמישהו הולך לעשות קצת צעקות. בתור לקוח אני לא מרגיש שלוקחים אותי ברצינות. אה, נכון, כי באמת לא לוקחים אותי ברצינות. אפילו לא טורחים להסביר או להתנצל על העיכוב. יש לי דברים יותר חשובים לעשות מאשר לעמוד 45 דקות ולחכות שהוד מעלתם ייגמרו לעשן עוד ג'וינט.
3. נכון שאלף אנשים ששילמו הרבה כסף בשביל לשמוע אותך שר זה אגו טריפ עצום, אבל גם לי יש מיני-אגו משלי והוא לא אוהב את כל ההרגשה הזאת שמישהו עשה לך טובה שהוא בכלל מרשה לך לשמוע אותו שר. קצת נימוס, קצת כבוד, באמת. ולהקת החימום, הו הו להקת החימום. אני יודע שלחלקכם יש חוויות חיוביות מלהקות חימום, אבל לי יצא להתקל רק באלה מהסוג שבין גרוע ונורא. "התעללות" היא אולי לא בדיוק המילה הנכונה אבל היא המילה הראשונה שעולה לי בראש.
5. האומן האהוב עליכם מנגן את הרפרטואר שלו אחד לאחד כמו באלבום. חתיכת מקצוען, הייתם בטוחים שליכולת הזאת אפשר להגיע רק באולפן וגם זה אחרי 27 טייקים ועיבוד מחשב אבל זה - תותח אמיתי. אבל איפה הערך המוסף? בשביל להקשיב לאלבום בווליום עצום יכולתי להשאר בבית. ועוד נחזור לווליום.
6. האומן האהוב עליכם החליט שלא מעניין אותו מה אתם אוהבים בחומר שלו, מה אתם רוצים לשמוע ולמה בכלל אתם פה. הוא עכשיו יאכיל אותכם בעיבודים חדשים כי הוא קרא את סעיף 5 וכי בשביל מה הוא הביא איתו משיקגו שלושה סקסופוניסטים ואקורדיון אוקראיני. אם קניתי כרטיסים להופעת בלוז, יכול להיות שבכלל מה שבאמת רציתי לשמוע זה פאנק-מטאל? אם צובטים אותי לא יורד עלי גשם?
7. אנשים גבוהים תמיד ייתעקשו להתקע בדיוק לפניי. לא משנה איפה אני עומד, כמה צפוף שם והעובדה שאותו איש גבוה יכול לעמוד מאחורי ואני לא הייתי מסתיר לו אפילו את הכפכפים של המתופף גם אם הייתי נועל פלטפורמות. הוא כנראה בטוח שהכתף שלו היא בעצם אחלה שואו. היא לא.
8. הווליום תמיד יהיה גבוה מדי, הגיטרה* מוגברת מדי או לא מספיק מוגברת או שניהם בו זמנית (זהרק נשמע בלתי אפשרי). משום מה לאנשי הסאונד יש סטנדרטים משלהם שלא קשורים לשאר האנושות וממש לא מטרידה אותם העובדה שההופעה היא בשביל הקהל ולא בשביל לבדוק אם אפשר לשמוע ה-JBL החדשים עד קמצ'טקה (לא חשוב מאיפה, קמצ'טקה רחוקה מכל מקום). הסאונדמן שלכם גם נורא אוהב גיטרה באס והוא לא רואה שום סיבה שבעולם למה אתם צריכים לשמוע את השאר.
* תרגישו חופשי להחליף את הגיטרה בכל כלי אחר.
9. הלהקה חושבת שלבצע טוב זה מספיק. אז זהו, שלא. מאחר ולכל הדבר הזה קוראים הופעה (לא אני המצאתי), נראה לי הוגן לצפות שהאומן יידע להופיע. לשיר ולנגן זה יופי, אבל הופעה זה גם איך אתה עומד מול קהל, מתקשר, זז. אבל זה סתם עוד יום עבודה, ובדיוק היום אין לך מצברוח. מעניין לי ת'תחת. אני בחרתי במקצוע שלא מצריך ממני לדעת איך לעמוד על במה, אתה בחרת באחד שכן.
10. וואי, איך בא לי בירה. גם לך? טוב, אני הולך להביא שתיים, זה בדיוק 5 מ' מאיפה שאנחנו עומדים, 5 דקות חזרתי. אני רק צריך להדחף בין 400 אנשים שעומדים על 15 מ"ר, לקחת משכנתא בשביל הבירות, להזהר שאף אדיוט קופצני חסר כל חוש קצב לא ייפגע בי ויישפוך חצי מהבירה על הסקינהד העצבני בגודל של מקרר, לעשות פרצוף מתנצל אחרי שהאדיוט פגע בי וחצי מהבירה נשפכה על הסקינהד העצבני בגודל של מקרר, להדחף שוב בין 400 אנשים בדרך חזרה ולגלות שבבירה אין גזים ושבכלל רצית מים אבל בגלל סעיף 8 המילה "מים" נשמעה יותר כמו "הוגארדן". לקח 23 דקות. תיק תק.

איכשהו, באורח פלאי, ההופעה של Cat Power אתמול בסטוקהולם הצליחה להכיל את כל(!) הסעיפים הנ"ל. אפילו את אלה שסותרים אחד את השני. אכן פלאי הוא הדבר. אולי זה ייכנס למהדורה הבאה של סירס-זימנסקי.
מצד שני, האלבום האחרון שלה, Jukebox עדיין מענג ושום הופעה בזיונית לא תקח את זה ממנו. לעמעם אורות, למזוג כוס סינגל מאלט עם כמה טיפות מים, לשקוע בספה ולהתפנק. הו, לו רק הייתה לי ספה.


12 comments:

Shachar said...

שמע, אין כמו הכתיבה שלך שרע לך, באמת. אם לא הייתי אוהב אותך כל כך הייתי משלם לאנשים שיציקו לך, בקטנה, רק בשביל שאוכל לשכנע אותך לכתוב על החוויה.

ולתגובתי - מנסיוני המוגזם אני חייב לומר שזה עניין נרכש. לא כל ההופעות כיפיות, צריך לבחור את אלה בעלות הערך המוסף ולאו דווקא השם הסוחף. אבל ביננו, זה לגמרי טעם וריח, אין לי שום כוונה לעבור סעיף סעיף ולהוכיח אחרת, זה לא חשוב.

ותהיה אחרונה - סקינהד בגודל של מקרר בהופעה של קאט-פאואר?? אתה לא רציני...

גיאחה said...

שחר, סקינהדס הולכים לכל הופעה, בשביל הסיכוי שמישהו ישפוך עליהם בירה והם יוכלו להתרגז עליו.

וכן, אני מסכים עם כל הסעיפים (וגם עם ההצעה של שחר להציק לך סתם ככה, כי אתה באמת כותב מעולה כשאתה עצבני). בנוגע לישראל, תוסיף גם שירות מזעזע בחלק מהמקומות.

אבל מה לעשות, למרות כל אלה אנחנו ממשיכים ללכת להופעות, ולכן המועדונים ממשיכים למכור בירה יקרה מדי, הסאונדמנים ממשיכים לשים עלינו זין וכמוהם גם האמנים. כי הם יודעים שנבוא לעוד הופעה.

Shachar said...

גיאחה - אל תהיה כזה שלילי, באמת. לא כולם נגד הקהל, לא המועדון, לא הסאונדמן ולא האומן. יש הופעות מושלמות, יש בינוניות ויש גרועות. ויותר חשוב מהכל, זאת תמיד תהיה חוויה סובייקטיבית לחלוטין.
צריך פשוט להשלים עם העובדה שיש פאן מטאפיזי בהופעה שלא ניתן לחיזוי ואם לפעמים נפלת על הופעה לא מוצלחת, תחרוק שיניים (למרות שעדיף לחייך) ותחשוב על ההופעה הבאה. לא צריך לקחת את זה כל כך קשה (אם רק היית יודע כמה מיתוס ההופעות הטובות בלונדון מוגזם).
אולי קל לי להגיד את זה בשל הזמינות האינסופית של הופעות מסביבי, אבל אני משוכנע שהעצה שלי תעבוד גם בלבנט. ותזכור - אם לא תלך להופעות, הן פשוט לא יקרו, וזה יהיה ההפסד הכי גדול

Roi said...

I'm truly flattered, y'all want me to suffer just to drive me to write. It's so sweet ; )
And just like in the post, I think you're both right, even when contradicting each other...

shira.kam said...

הנהנתי בהבנה למקרא הפוסט, עד שהגעתי לסוף.
(או אם ג'י, היית בהופעה של קט פאוור. אני מפנטזת על זה כבר שנים.)

בכל-אופן, זו אחת הסיבות שאני מעדיפה הופעות יותר אינטימיות (עד חמישים איש בקהל ככה), מה שכתבת למעלה. אפשר לצפות מראש איך זה ייראה אם הולכים להופעה המונית ולעשות את השיקולים.

רנן said...

כתבת אדיר.
והכל נכון. אין סאונד מושלם, אין קהל מושלם, אין אולם הופעות מושלם, וכמעט ואין דבר כזה פרפורמר מושלם. אני תמיד חשבתי לגבי הופעות, שאנחנו מעבירים את עצמינו את כל הדוחק, החרא סאונד, הביצועים הבנאלים והיקרנות רק כדי להיות שם, ולהתחבר איתו ולו רק לרגע אחד, עם האמן הזה שעומד שם, זה שאנחנו אוהבים נורא לשמוע בבית; לראות את המתופף עושה את המעבר האדיר הזה שבכל שמיעה רק מדגיש כמה הוא גאוני, לעשות יחד עם הגיטריסט את התנועות של הסולו האהוב, לראות את הסולן שר את המילים שנוגעות, לראות אותו חי את המוזיקה שלו. הופעות זה בעייתי, תמיד. אבל הבעיה היא שאין להם תחליף. יש דברים שאי אפשר לקבל מהדיסק שמתנגן במערכת. פשוט אי אפשר

איפי said...

כבר כמה חודשים שאני קוראת כל מיני תלונות על הופעות בארץ וגם בחו"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל - כולם צודקים (לפחות בזה אנחנו יודעים לצדוק יחד) בכל מקרה דעתי הקטנה בעניין היא שנכון שזה לא קורה בתחומים אחרים אבל הנמכת ציפיות זה יופי של דבר כשמדובר בהופעות. חוצמזה - נסו לצאת מת"א מידי פעם, יש מקומות עם סאונד טוב, עשן מינימלי, בירה לא מהולה וקהל בראש הכי טוב שיש בעיקר מחוץ לבועה. למה? כי מחוצה לה אין פוזה אז אפשר להתרכז בדבר לשלמו באנו - מוזיקה

AshkA said...

לפני כשבועיים הלכנו לראות את קותימן בקומפורט 13.
מרבית הנקודות שהעלת כאן באו לידי ביטוי בהופעה.

מה ששבר את הקש מבחינתי היה שחלילן צד עלה לבמה ופשוט לא שמענו אותו כלל, כי הסאונד היה כלכך רע.

החלילן, בצירוף רמת ווליום שכבר הכאיבה לאזניים שבמקרה שכחו להביא אטמי אזניים וכמויות עשן סיגריות שכבר שרפו בעיניים גרמו לי לנקוט עמדה ופשוט יצאנו מהמועדון.
קצת עצוב.

שיחקת אותה עם קמצ'טקה. איזה מקום מהמם :)

Anat said...

לא נותר לי אלא להסכים. סחתיין על פוסט מבריק שעורר הדים כה רבים. כנראה שאמרת שם דברים שכולנו חשבנו. וכן, בהרבה הופעות אני על סף התעצבנות רבתי, במיוחד בסעיף ההמתנה, ה23 דקות שדרוש בשביל בירה טריה והסאונד
אבל!
כשהופעה טובה מתחילה אני שם. עם כל הכוונות. כי הרי ברור לי שאם אני אחשוב יותר מידי ועם כל העצבים על המסביב אין לי סיכוי להנות ואם כך אז למה באתי?
וכי זה יראה לי שוב שהזדקנתי. פעם מה היה לי אכפת? לכלוך, רעש, אנשים מזיעים עליי, ותמיד הייתי נמוכה. איכשהו עם השנים הסבלנות מתקצרת.
עצתי: תהו חזקים, תחליטו שנהנים (אלא אם ההופעה באמת ממש ממש לא לעניין, וגם זה קורה...)

פרנק said...

הממ. צריך לכתוב פוסט שיקראו לו "100 סיבות לזה שאין תחליף להופעות". כי גם אם הכל נכון, אני גיליתי בהופעות את אינפקציה, אטליז, הבילויים ואת מרסדס בנד, ובכל המקרים האלה, האלבום לא מצליח להעביר את חווית ההופעה. אז מי שרוצה יכול להישאר בבית על הספה, לשים דיסק במערכת ולהנות מהמוסיקה. הופעה זה לא מה שהוא יקבל, וזה בסדר, כי אני יודע שיש אנשים שהופעות זה פשוט לא כוס התה שלהם. אבל לאנשים שהולכים להופעות כי הם נהנים מזה - בעצם, אני מכיר כמה אנשים שהמילה "נהנים" היא אנדרסטייטמנט רציני למה שהם מקבלים מהופעה טובה. מבחינתי, מה שחשוב זה החיבור בין המאזין והאמן. כשזה עובד, אני מאבד את עצמי בתוך המוסיקה ולא ממש רואה מה קורה מסביב.

Anonymous said...

שלום מונו קרייב

א. אין חובה ללכת לאף הופעה

ב.
לגבי שעת תחילת ההופעה - האחרונים שיש להם איזו אמירה בעניין הם האמנים.
אתה רוצה שההופעה תתחיל בזמן? תלחיץ את הנהלת המקום. לרוב היא זו שקובעת מתי יעלו האמנים והם תמיד מעדיפים כמה שיותר מאוחר מפני שככה יש סיכוי שעוד יבואו כמה סרדינים מתמהמהים שחושבים שההופעות תמיד מתחילות שעתיי ם לאחר המועד הנקוב.
ג. לגבי הסאונד - יד על הלב - אתה באמת מוכן לשלם עבור סאונדמן טוב? אתה באמת מוכן לשלם עבור מקום שמשקיע
במערכת הגברה טובה מאוד?
אתה מבין שההבדל בין רמקולים סינים גרועים להפליא לבין מערכת קול טובה הוא גדול מאוד למרות שהם נראים אותו הדבר למשתמש המצוי?
ד. לגבי הרעש - זה ניתן לפתרון בקלות תלך לקונצרט של מוזיקה קמרית
אני מבטיח לך שזה יהיה שקט במידה הנכונה.
לצערי רוב האנשים שהולכים לראות הופעות לא מבינים כלום בסאונד ולא מבינים שום דבר בסאונד טוב או רע - הרי אף אחד כבר לא שמע אלבום בסאונד אמיתי כבר כמה שנים כי כולם מורידים רק אמפי3 מחורבנים וחושבים שזה סאונד טוב. ויש לזה קשר הדוק למה שקורה בתחום ההופעות החיות.

מעבר לכך לצערי הרב מאוד גם חלק גדול מהסאונדמנים לא יודע מה זה סאונד טוב ולמה שידעו? לא משלמים לו מספיק בשביל שהאבולוציה תאפשר לו להיות משהו מעבר לניאנדרטאל שיושב ליד הרבה כפתורים וחושב לעצמו - המממ מעניין מאוד מה הכפתור האדום הזה עושה..

מעבר לכך כשכבר יש סאודמנים טובים הם מהר מאוד יעברו לעשות אירועים והופעות שאתה לא תלך אליהם בטענה שהם מסחריים או כל שם אחר שבו נקראת מוזיקת פופ כיום.
ואם כבר במוזיקת פופ עסקינן, אם אתה רוצה שקאט פאוור תעשה את מיטב הלהיטים שלה בביצועים שיהיו דומים לדיסק אך מספיק שונים לטעמך רק שכן אחרת חס וחלילה לא תקבל תמורה מלאה לכספך. אני ממליץ לך לקחת מטוס לנבאדה ושם תוכל לראות הופעה של קט פאוור מבצעת את מיטב להיטיה להנאת קהל מעריציה האיכותיים בצורה מושלמת וללא רבב עם עיבודים חדשים המצעירים את הישן ומותחים את המקומט, וכל זאת תמורת כמה מאות דולרים לכרטיס במסגרת ליין ההופעות של קאזינו רויאל - אגב משום מה בלאס וגאס מתעקשים לקרוא לה סלין דיון
אבל אל תיתן לזוטות שכאלו להטריד את מנוחתך. הרי בסופו של דבר שנינו יודעים שאתה הוא האמן האמיתי. אתה הוא זה ששכלל את אומנות מחיאת הכפיים לרמה שיכולה להפעים כל אמן על פני כוכב הלכת שלנו. אתה הוא זה שבלעדיו אין לאף אמן זכות קיום בכלל. אתה הוא היוצר והאמן הוא רק הבובה שתלויה בקצה החוט שלך.
שרת את המשרתים- מכיר שיר כזה?

לגבי אנשים גבוהים - ובכן כאחד מאלו שנוטים להסתיר לאחרים כל מה שאני יכול לומר לך הוא
חבוב, החיים לא הוגנים תהרוג את עצמך או שתתגבר
.
(ואם אתה ממש מתעקש אתה יכול לזוז הצידה...)
ואם עוד לא הבנת אז בירה זה שתן עיזים מצונן
ככה שאם אתה ממש מתעקש...

Roi said...

To Frank, of course you are right too. You are hereby invited to write that post in Monocrave.

And you dear anonimous, you are really good. Beer is chilled goat piss? I love it! You're hired! We don't pay anything but we're really nice people and the goat piss is on me. When can you start?