Saturday, December 30, 2006

בחירתו של סרבן

בשיחה טלפון אקראית עם חבר יקר, ניסיתי לחלץ ממנו את ההעדפה שלו לאותו ערב. התשובה שלו הייתה ששתי האופציות שהצגתי כוללות בתוכם יתרונות כמו גם חסרונות והוא משוכנע שהוא ימצא הנאה בשתיהן (בדרך כלל חברים שלי לא מדברים כמו חברי כנסת, זה רק לצורך האפקט הדרמטי).
"תגיד, מה נהיה איתך? אתה לא מסוגל להגיד לי מה בא לך יותר?" שאגתי לאפרכסת (לסלולרי יש אפרכסת?) בבהמיות האופיינית לי.
"תשמע, אתה מבקש ממני לבחור בין שני דברים טובים, זה לא פשוט, אתה יודע..." הוא ענה.
"נו באמת..." זילזלתי בגסות רוח המזוהה איתי כל כך.
"באמת. זה כמו שתבקש ממני לבחור אחד: אהבה או חופש?" אמר חברי המאתגר.
"חופש. מה השאלה בכלל? נקסט." עניתי בהחלטיות.
המשך השיחה, שאליה הצטרפו אוסף של קושיות כמו "שוקולד או סטייק?", "ידיים או רגליים?", "שמיעה או ראייה?" והקלאסיקה של כל הזמנים "אמא או אבא?" הייתה עמוסה בתהיות קוסמיות מכבידות. המפתיע בכל הסיפור הוא, שהצלחתי לייצר תשובה לכל אחת מהשאלות האלה כמעט מבלי להניד עפעף תוך פחות משתי שניות.

למה, אם כך, אני תמיד כל כך מתקשה לכתוב סיכום שנה? כנראה זה לא העניין של יכולת הבחירה אלא העובדה שאני לא מוצא סיבה לבחור. אני שונא טקסים באשר הם. אין לי עניין אמיתי להתהדר בבגדי שבת ולספר לעולם מה נפלא הוא טעמי. וחוץ מזה, כל השנה בן אדם הולך להופעות, מחטט בפליירים שזרוקים על רצפות בתי שימוש בשביל לדוג מוזיקה חדשה ומכלה שעות בלילה תחת אור נר כדי להביא את הבשורה למסך הקרוב למקלדתכם, אז סיכום זה מה שחסר? אל תהיו קטנוניים. בבקשה?

Copeland - Choose The One Who Loves You More

7 comments:

candy said...

אני איתך!!! :)

רנן said...

אבל גם איזה רשימונת קטנה וצנועה לא תזיק, אתה יודע. לפחות תן משהו עם לינקים למה שכבר נכתב אצלך בעבר כדי לתת צ'אנס למי שאולי לא קרא את הכל ועוקב בהדיקות. אולי אני אמצא איזה משהו מפוספס בטירוף.. מבחינתי זה הרעיון מאחורי סיכום השנה. פאק דה טקס, מאן. גיב מי יור פייבוריטס.

Shachar said...

בשבילך רנן, עד חצי המלכות. תן לי שבוע ימים לחזור מברצלונה והרשימה תופיע באופן פלאי

atar said...

אז אמא או אבא?
סתם.

ברצלונה??
מניוק!!!

מצטערת שלא יצא לנו להפגש :(
מתי תהיה הפעם הבאה?

Anonymous said...

יובל שאל אם חופש או אהבה, אתה בחרת חופש, ברוב חוצפנותך עוד הוספת את המילה ברור. אז שהכסף שלך יתבזבז על תרופות
ותיקי מעצבים ולך תעשה כל מיני דברים עם כונניות

yuv said...

שוחי, אתה מגיב לעצמך בבלוג תגובות נאצה? חוצמזה, מה זה האאוטינג הזה?


ואללה עם כל הקהילתיות הדביקה פה, הבלוג הזה מזכיר לי את "השיר שלנו". ואם תגיד שאתה לא יודע מה זה כי אין את זה בלונדון, אני כבר ממש אתעצבן .

Shachar said...

זה לא אני, זאת הגיברת. וחוצמזה כל מי שקרא את הפוסט מיד שאל אותי "זה יובל, נכון?"
עוד מילה על אאוטינג ואני שם פה את הפספורט שלך מהתעודת זהות