לדעתי גלידה טובה נמדדת בווניל שלה. כי עם גלידות כל אחד בא עם רעיון חדש וזה לפעמים מדהים (סחתיין לראשון שחשב על גלידה פיסטוק) ולפעמים לא (אני מת על אבוקדו, אבל בגלידה? אבוקדו?). אבל בבסיס, בהתחלה של הכול נמצא הווניל ואני חושב שאם אתה יכול להביא אותה בווניל מעולה אז מכאן והלאה הדרך פתוחה, זה אולי לא הטעם הכי מרגש בעולם, לא ממש מתוחכם ולא ממש מקורי אבל זה הטעם הכי… הכי נכון. וזאת מטאפורה לחיים בכלל, כי אם הצלחת לעשות משהו נכון באמצעים הבסיסיים, בלי אפקטים ופלאג-אינז, אז בטוח תצליח גם עם.
ברנדן בנסון עושה מוזיקה בטעם ווניל, אבל איזה אחלה ווניל. רוק פשוט ומשובח. אולי אמצע הדרך, אולי לא הכי מקורי בעולם, לא יוצא דופן בשום דבר חוץ מזה שהכל נשמע טוב ונכון. וזה, תודו, לא דבר כל כך רגיל. בנסון הוציא כבר שלושה אלבומים וב-allmusic.com כולם רשמו לפחות ארבעה כוכבים.
Monday, October 24, 2005
גלידה
Posted by
Roi
at
7:53 PM
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
2 comments:
תחדשו על העברית שלא מתבלגנת יותר... :)
and there are places you can only get vanilla, like the one just under pension allsandro
Post a Comment