פרוגרסיב פופ

איפי אחד של 8 שירים, זה כל מה שהכרתי וזה כל מה שה-Guillemots שחררו פחות או יותר. נו, וזאת סיבה לא ללכת להופעה שלהם? כל מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי שתמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה ומשתדל לשמור על גישה חיובית לחיים. חוצמזה, אני גם שקרן פתולוגי עם בעיית שתיה.
רק כשראיתי את המוזיקה שלהם מתפרקת לגורמים מול העיניים, הבנתי מה יש בה שתופס אותי כל כך. מעבר לקלידים ולתופים, הגילמוטס עולים להופעה עם שני סקסופוניסטים, גיטריסט וקונטרבסיסיטית. הגיטריסט מצדו, לא פורט אפילו אקורד אחד שלם על הגיטרה, ובעיקר מוציא ממנה קולות שחתולים מיוחמים נוהגים להשמיע. מצד שני הייתה לו מכונת כתיבה. על הבמה. מחוברת למגבר ודיסטורשן. והוא ניגן בה. הסאונד היחיד שאני מכיר שמופק על ידי מקלדות הוא צליל מונוטוני שבוקע לרוב מחדר חשוך בו יושבים 4 אנשים שלכולם קוראים סאשה, והוא לא משהו שהייתי רוצה לשמוע באוזניות. אבל הבחור הזה עשה עבודה מוצלחת שתרמה יופי לקקופוניה הכיפית שלהם. החוליה הכי חזקה בעיני היא הקונטרבסיסיטית. קודם כל, היא אסיאתית מדהימה שזה תמיד בונוס. חוצמזה, הריפים של הבאס שלה הזכירו לי את Lamb, וכמו שאמר ביג לובובסקי על השטיח שלו: “She really ties the room together”.
אז נכון, הכלים לא בהכרח מעידים על איכות, אבל במקרה של הגילמוטס זה אומר הכל. למרות שהם נופלים מבחינתי תחת הטייטל של פופ, הם לא עוצרים את עצמם והולכים די בחופשיות לכיוונים שונים, כשכל פעם מישהו אחר מחזיק במושכות. מהאיפי שהם הוציאו זה לא לגמרי ניכר, אני מסכים (עם עצמי). אבל אותה להקה בהופעה חיה הייתה גברת אחרת לגמרי. מבלי לחזור על שיר פעמיים, הם סיימו את ההדרן השני עם She is evil בביצוע היסטרי. אולי אחרי שתשמעו אותו תתחילו להבין על מה אני מפרה לכם פה את המוח.
אני ממש סקרן לדעת איך ישמע האלבום שלהם שיוצא ביולי ועוד יותר מזה אני סקרן לדעת איך ישמע האלבום השני שלהם אם הם יגיעו אליו. משהו מרגיש לי שעם קצת התערבות אלוהית או לפחות מפיק טוב הם יכולים ה-Arcade Fire של הממלכה. או כל סופרלטיב אחר לבחירתכם.

Guillemots – She is evil

ויש גם איזה סטפן אחד שעשה הכנה לתביעה של ה-RIAA והעלה כמעט את כל מה שהגילמוטס הוציאו.