Saturday, June 17, 2006

פתי בר

למרות שהשמש מפציעה פה ושם והטמפרטורות הם קצת מעל רף הטי-שירט, אני סקפטי לגבי המשכיות המגמה. החלטתי להקדים תרופה למכה, וממש כמו הסנאי הארור שמסתובב בחצר ונובר לי בזבל, אני עורם את אלבומי הפולק בצד ליום סגריר שיבוא בקרוב.
Vetiver הוציאו החודש את To find me gone, האלבום השלישי שלהם. הסיבה שאני לא מכיר אותם בכלל קשורה כנראה לעובדה שאני לרוב לא מחפש מוזיקת פולקית שכזאת ומסתפק בשניים-שלושה אלבומים שמופיעים אצלי מעצמם כל כמה חודשים. ובכל זאת, הבחור אנדי קביק, שהוא בעצם Vetiver, הוא חבר טוב של האדון דבנבדרה בנהרט, שהיה פעם חלק מההרכב. איטס נבר מינד. מה שחשוב הוא שהפולק-בלוז-אמריקאי שהוא עושה יושב בול במקום. הכל נעים ונכון ונפלא. כמו החולצה הזאת שלי, שלא חשוב אם קצת קר בחוץ או קצת חם, תמיד אני ארגיש בה נעים.
שמתי לב שאני לא מפסיק לדבר על מזג האויר. או שאני הופך לאנגלי או שנגמרים לי הנושאים לשיחה. שתי האופציות גורמות לי לדכדוך. הראשונה יותר.

Vetiver – Been so long
Vetiver – You may be blue
Vetiver – Angel’s shame

2 comments:

fadida said...

גם כאן מדכדך.לכם לפחות יש קבוצת כדורגל.

Shachar said...

השימוש במילה "לכם" היה כואב באופן מיוחד. אתה צריך להיות יותר עדין איתי בועז. ואיך שלא יהיה הקבוצה *שלהם* תעוף בקרוב, אמן.
תגיד, יש סיכוי ש"דוד עראק" זה אתה? אני חייב לדעת מי זה