פסקול המלחמה

פוסט חירום מכתב החוץ של מונוקרייב בארץ הקודש, בועז פדידה:

לרגל המצב, זכיתי לכבוד או לרחמים לכתוב פוסט במונוקרייב. מן הסתם, חשבתי לעצמי, יש לכתוב קצת על מלחמה וקצת על מוזיקה.
העניין הוא שלמרות שברור לכל שמה שקורה בארץ הוא לא "המצב" אלא חמור מכך, עדיין לא ברור אם אנחנו "עכשיו במבצע" או במלחמה. שהרי ידוע לכל כי מלחמה היא "מלחמה כוללת" וככזו היא כוללת קרבות יבשה, "מראות מאוד לא פשוטים" וכדומה. מה שקורה כרגע דומה יותר לחימום במשחק טניס בין גוראן איבניסביץ' לקוסטבו קרטן. זה ממש לא משחק, אך זה גם לא קרב אלא מטווח דו-צדדי. כל צד מכה בתורו וסופג בתורו של הצד השני.
"אני רואה בטלוויזיה את הנפילות במפרץ חיפה", אמר לי חבר ירושלמי, "בשבוע הזה למדתי להכיר את ישראל". בעצם, כשהעורף רדום מכדי לתהות באשר לנחיצות "המבצע" והשלכותיו, לא נותר אלא להביט סביב ולאמוד את נזקי הספיגות – בנפש וברכוש. ואכן, כולם מביטים החוצה, יותר ממיליון איש דרך החלון, יותר מחצי מיליון דרך הטלוויזיה ויותר מרבע מיליון באינטרנט, דרך הפורומים המפוקפקים – תוך לחיצה מתמדת על מקש ה-F5.
בין אם "המבצע" יסתיים בקרוב ובין אם לאו, בגזרת המוזיקה הוא כבר נותן את אותותיו. רבבות רוכשי הכרטיסים להופעה של Depeche Mode בישראל שומעים מדי יום תשובה חדשה ושונה לשאלה האם הם יגיעו באוגוסט. שאלה חשובה לא פחות נוגעת בלהקת "החימום" שלהם, Blonde Redhead, אותה אני באופן אישי משתוקק לראות הרבה יותר.
ובכל זאת, לפחות אם נשרוד את "המבצע", נשוב למחירי אמצע העונה, נשיב את מוזיקת החיים למקומה על-חשבון מוזיקת המקרה ונשוויץ באופן תמוה באוזניי חברינו בחו"ל שיש לנו חיים פחות משעממים. זוהי מהותה של הישראליות ואנחנו אוהבים את חיינו.

Blonde Redhead – Missile++
Broadcast – Look Outside
Pulp – I Love Life