Friday, July 28, 2006

'הקלברי ספינג

בסוף היום, כשאתה הולך להופעה כל מה שאתה רוצה לשמוע הם כמה שירים שאתה מכיר ויכול להתענג עליהם לייב, זה הכל. פשוט, לא? התשובה היא כמובן "למה אתה שואל שאלות מתחכמות, חתיכת חרא שחצן". ובכן, הסיבה היא Hanne Hukkelberg, הנורווגית המקסימה הזאת שהוציאה את אחד האלבומים היותר עדינים, מקסימים ויחודיים ששמעתי בשנים האחרונות.
שמח וטוב לב (עזרתי לזקנה להרים את המזוודה בטיוב, זה נחשב?) הלכתי לראות אותה מופיעה ביום ראשון ב-Luminaire. אחרי שתי הופעות חימום מעולות (עוד נגיע אליהן) האנה וחבריה עולים לבמה. אם גם אתם הכרתם את התמונה הזאת ודמיינתם אותה חמודה בדובון, אז הנה היא באמת – חמודה כדובון. האנה והלהקה מכינים את הכלים להופעה. אנה מנגנת על אופניים, פח זבל וכינור שמקובע לכסא. קצת כמו אמינה, רק הרבה יותר מטופש. אם תהיתם איך זה משתלב עם ההופעה – זה לא. זה נשמע כאילו ניגנת את האלבום של האנה האקלברג מוקדם בבוקר ובדיוק באותו רגע הבן הנאג'ס של השכנים החליט לתקן את האופניים שלו ובמקביל האיש של הזבל הגיע והתחיל להפוך פחים. מישהו צריך להזכיר להאנה את המוטיב הסקנדינבי less is more.
האנה מוכשרת, המון פוטנציאל; הקול שלה מדהים והשירה שלה נפלאה לא פחות גם בהופעה חיה (רק קצת חבל שהיא חסרת כריזמה, שמנמנה ונבוכה). הלהקה שמלווה אותה עושה עבודה משובחת ומצליחה לשחזר את הסאונד והפיל שבאלבום. אז מה כואב לי? התשובה טמונה בעיבודים לשירים. מסיבה שאני לא ממש מבין האנה ושות' בחרו לבצע כמעט כל שיר בביצוע מאתגר, לפעמים יותר ג'אזי לפעמים פשוט שונה מספיק בשביל שיהיה צורך להתאמץ ולזהות את השיר שמתחבא מאחור. לרוב אני בעד, זה אומר שהמוזיקאי מנסה לחדש, לרענן ולאתגר את הקהל ואת עצמו, אבל הופעה שלמה בסגנון שכזה זה פשוט מעייף ומשאיר אותך עם תחושת החמצה קלה. לפעמים, האנה, אנחנו אנשים פשוטים שרוצים להנות מדברים פשוטים.
את ההופעה היא סיימה עם קאבר שווה ל-all day and all of the night של הקינקס. לא הצלחתי לשים עליו את היד אבל הנה עוד קאבר שהיא ביצעה בהופעה, שגם הוא בחירה מעניינת ומאתגרת.

(Hanne Hukkelberg - Break My Body (Pixies cover live
Pixies - Break My Body

הפיצוי שלי להנאה הלא לגמרי שלמה מהאנה בא דווקא לפני ההופעה שלה בדמות שתי הופעות חימום ארוכות ומשובחות. הראשונה מבין השתיים, היתה של Alexander’s Festival Hall, שכולה בחור אנגלי עם שיק צרפתי שנראה כמו טובי מקגוויר ונשמע, יותר מהכל, כמו The Real Tuesday Weld (שזה הישג בפני עצמו). הוא ניגן כמעט 10 קטעים ולמרות שזו היתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו, לרגע לא נמאס לי. יכול להיות שזה בגלל שהוא רקד ריקודים רובוטיים בחמידות על. תרשמו את השם שלו בצד, אתם עוד תשמעו עליו.

Alexander's Festival Hall – Crazy Every Night
Alexander's Festival Hall – Life Backstage
ועוד במיי ספייס

כאילו שזה לא היה מספיק, אחריו עלו Barbarossa. גם פה מדובר בבחור אחד שנראה כמו האח היפה של תום יורק ושר בקול של מלאך. הוא וחברים ניגנו לפחות 5 שירים של פולק פרוזאקי מצויין. מהסוג שמוריד לך את הדופק למצב שינה. את הבכורה שלו הוא מוציא בסוף אוקטובר ונראה לי שהשם שלו יצטרף לרשימה ארוכה של פוליקסיטים בני זמננו. גם את השם הזה תרשמו בצד, אל תהיו עצלנים.

Barbarossa - Lines
ועוד באתר ובמיי ספייס.

אם אתם חפצים הנה כמה תמונות מההופעה. ולסיום, לאות סולידריות עם המצב האנה תשיר לכם סולו.

4 comments:

atar said...

"רק קצת חבל שהיא חסרת כריזמה,
שמנמנה ונבוכה"????

בלי בושה??!!

ממש ביאסת אותי עם המשפט הזה
בתור אחת כזאת..
אבל זה לא יותר מבאס מביטול ההופעה של דפש מוד.

:/

Shachar said...

זה היה משפט פופוליסטי וזול, אבל זה גם
היה מה שחשבתי באותו רגע. איכשהו המציאות התנגשה לי עם הפנטזיה.
שאני אוציא התנצלות רשמית לקהילה? מקווה שכבר למדת לא לקחת אותי ברצינות

גיאחה said...

דמיקולו, אתה מפסיד. אין כמו שמנמנות נבוכות!

Shachar said...

אהממ...אה...טוב. אני אנסה לזכור את זה בפעם הבאה (?)