יאללה מכות

Unleashed זה לא בדיוק מה שחשבתי. אמנם האקשן לא איכזב וכמו שיקיר הבלוג שבי עוזיאל היה נוהג לומר "והמכות – אמיתיות וכואבות". מאוד. אבל וואלה, יש בסרט הזה הרבה יותר. קודם כל ג'ט לי, שממש משחק ואפילו טוב. מצליח להיות הכי מוטרף וחייתי שיש כשהוא בקריזה והכי ילדותי ומקסים כשהוא לא. ואפילו נוגע ללב. ומורגן פרימן בתפקיד הרגיל של הדוד הטוב והחכם, אין לי מה להגיד להגנתי, עלי זה תמיד עובד. הצילום יפהפה ומסוגנן, אחל'ה פסקול של Massive Attack (שממש לא עובד בלי הסרט) ועכשיו אפשר לחזור למכות. תדמיינו את ניאו מפוצץ 20 אייג'נטס, אבל לא בסגנון הסינטתי המגניב של מטריקס, אלא בברוטליות ובעצבים שהיו גורמים לסמית' להתפטר כי טיפול בפסיכים כאלה הביטוח לא מכסה. ובניגוד לקיאנו ריבס, ג'ט לי נראה כאילו הוא יודע מה הוא עושה. אבל מה שהכי אהבתי זה שהסרט הצליח לשכנע אותי שהכל יכול לקרות בשוט הבא. שום דבר לא צפוי וככה אפילו הרגעים השקטים מצליחים לייצר מתח מעולה. מהגלות הנעימה והשלווה שלי בשבדיה אין לי מושג אם הסרט מציג בישראל ובאיזה שם ביזארי, אבל כדאי להניח עליו יד בכל מקרה.