המוזות רועמות

אתמול הייתי במסיבה של הסאונד סטודיו הכי גדול בשבדיה שחגג את יום העצמאות הנורבגי שבכלל חל רק היום. היה שם את הקוסקוס הכי טוב שאכלתי בחיי, בירה ושמפניה חופשי ואת צוות המלצריות הכי יפות שאומת הבלונד הצליחה לאסוף. הסינגל החדש של מיוז אפילו יותר מגניב מזה. מאז שבת הוא מתנגן לי בממוצע 3 פעמים ביום וזה לא מספיק. אני אשאיל לרגע טרמינולוגיה של מישהו אחר ואכריז שפה לא מדובר בשיר כוח אלא בשיר סופרמאסיב-כוח-על. אחרי התגובה הראשונה המתבקשת (…whaddafuck) הדבר השני שיצא לי מהפה היה "שיואו" (ורק מי שבילה איתי לילה הזוי בבאר בהאנוי ויודע מי זאת טוי מבין את גודל ההישג).
אני לא יודע אם זה איזה מפיק מוזיקלי גאון או מיוז עצמם אבל מישהו פה לקח את פרינס, מרילין מנסון, גולדפראפ ובאך, ערבב טוב טוב עם לחן מיוזי מעולה, והוציא קטע שנוגע בשלמות.
Absolution הוא לדעתי עדיין אלבום הרוק הטוב ביותר שיצא ב-10 השנים האחרונות, אבל יכול להיות שהוא עומד לאבד את התואר.

Muse – Supermassive black hole