הייפ שמייפ

במהדורה האחרונה של Fact Magazine (הגרסה המודפסת) התפרסם קטע מעניין שמדבר על ההייפ האינטרנטי בכלל ועל סנדי ת'ום ומיספייס בפרט, ומסביר יפה שכל הרעיון של להקה שצומחת מהשטח אמנם נורא קוסם לאנשים אבל הוא לחלוטין לא מציאותי. אולי פעם הוא היה וגם זה בספק. ברוב המקרים מדובר ביחסי ציבור מתוחכמים שמנצלים את החולשה האנושית של כמיהה להרגיש חלק מקהילה שלא נשלטת על ידי המדיה. או בקיצור Ghost Marketing.
רועי אומר שהקטע ארוך מדי ומלא בסלנג בריטי מעייף ואני אומר שהוא עדיין שווה קריאה, אז הנה הקטע סרוק להנאתכם.
החיסון שעשו לי בטיפת חלב בילדותי נגד הייפ די אפקטיבי, אבל לפעמים אני נכנע לסקרנות העדרית שלי, בפרט אם יש סיכוי שבאמת מדובר במשהו יוצא דופן; בחודש האחרון לא היה מגזין, פלייר או עטיפה של מסטיק שלא השפריצה בחום על Bat For Lashes. מדובר בנטאשה חאן (נכדה של), קוזינה מוכשרת במיוחד שהוציאה בספטמבר את Fur and Gold, אלבום הבכורה שלה.
אני לא באמת יודע אם המקורות שלי נשלטים על ידי מעצבי דעת קהל מתוחכמים או לא, אבל זה לא ממש חשוב כרגע; פיסה של איכות אמיתית נפלה לידי פה.
אני לא חסיד גדול של קול נשי ועם זאת הספיקו לי שתי שמיעות בשביל ליפול בשבי. הקול הסהרורי שלה יחד עם המוזיקה המיסתורית והאפלה שולחים אותי לעולמות קסומים שבהם פיות, חדי קרן ותימנים שמנים קיימים לא רק באגדות.
אם תרצו לדמיין איך היא נשמעת, תנסו לבחוש בקדירה את קייט בוש, ביורק, הוסיפו קורט של טורי איימוס וזרזיף גולדפראפ, אבל נראה לי שיהיה יותר מתורבת מצידכם ללחוץ על הלינקים למטה.

Bat for Lashes – Horse and I
Bat for Lashes – Trophy