Wednesday, November 22, 2006

עיר בלהבות

זה היה אמור להיות פוסט קורע לב על ביירות בהופעה חיה, אך אבוי, באופן אירוני, סימבולי ובעיקר מבאס ביירות, הלהקה כמו המדינה, איבדה את יכולתה לתפקד – זאק קונדון, הפרונטמן המחונן, נפל למשכב. הייתי מאוד עצוב לגלות את הבשורה המרה, באמת. חודשיים שחיכיתי וציפיתי לרגע הזה יותר מהרבה הופעות אחרות. הלומינייר הבטיחו שכדאי לבוא כי להקת החימום a Hawk and a Hacksaw הופכת להיות המרכזית לערב, והרווח כולו שלנו. לא יכולתי שלא לרצות להאמין.
על aHaaH שמתי עין ביום שקניתי את הכרטיסים לביירות ועד להופעה אפילו הספקתי לשמוע את Where the wind blows, האלבום שהם הוציאו השנה, כמה פעמים בלי לגבש דעה מוצקה. aHaaH הוא הפרוייקט של ג'רמי ברנס, המתופף של ניוטרל מילק הוטל ז"ל, אבל אני תוהה אם יש להקשר הזה רלוונטיות אמיתית למה שהוא עושה כאן. לא סתם ההרכב שלו חבר להופיע עם ביירות; הנץ והמסור מנגנים גם הם מוזיקה צוענית-בלקנית משל עצמם. אין בה את העדינות והכאב שיש לביירות, וגם כמעט ואין בה מילים. מה שכן יש בה הוא אוירה אותנטית, דרמטית לפרקים שמזכירה את גוראן ברגוביץ' ברגעים הפחות מזיעים שלו. הלחנים והביצועים נשמעים כל כך נאמנים למקור שאני מנחש שג'רמי עשה סטאז' בכפר של בוראט.
לראות אותם בהופעה זאת חוויה אחרת; שני אנשים בסה"כ, הת'ר בכינור וג'רמי בשאר הכלים. וכשאני אומר "שאר" אני לא מתכוון שהוא מחליף כלים במהלך ההופעה אלא מנגן על כולם בו זמנית בתצוגה הכי מרשימה שראיתי מאז ההוא מ-Venice Beach. ברגעים היותר נפלאים הוא מנגן בו זמנית באקורדיון, תוף בס ושתי מצילות עליהן הוא מקיש בעזרת מקל תיפוף שמחובר לכובע מלא פעמונים שהוא חובש על הראש. הנה 1000 מילים בנושא. זה אולי נראה מטופש אבל זה נשמע נפלא באופן בלתי סביר. וגם לא אהבתם, אי אפשר שלא להעריך את הקוארדינציה שצריך בשביל כזה קונץ.
aHaaH ידעו שהם צריכים לפצות את הקהל שגדש את המקום ולכן לקראת סוף ההופעה הביירותים הנותרים, שהרגישו מבואסים ומיותרים, עלו לבמה ואפילו ירדו אל הקהל, כיאה למוזיקה שכזאת. כמובן, שהירידה הייתה מבוקרת ורגועה כדי לא להבהיל את תושבי האי שלא מורגלים באינטראקציה אנושית וחמה, אבל המחווה הייתה עדיין לעניין. אי אפשר לצפות מכל להקה שתפתח ותסיים כמו בלקן ביט בוקס (עדיין ההופעה הכי טוב שראיתי בחיי. בחיי).
בשבוע מאז ההופעה, חרשתי את האלבום והדעה שלי עליו התגבשה כמו גללי עיזים; הוא משובח כמו קבנוס וגבינה מעושנת עם כוס של לגוולין. איטס ורי נייס, יס?




3 comments:

דואל said...

התכוונת שהלהלקה, כמו העיר...
אני מקווה שזה לא רציני - אני מאוד אוהב את האלבום של בירות

דואל said...

תתעלם מהל' הסוררת

Shachar said...

איזו פליטת אצבע מביכה. עכשיו אני כבר לא יכול לתקן אותה
איך שלא יהיה, גם אני מקווה שקונדון לא קיבל שחמת הכבד או משהו, זה יהיה חבל