Giddy-up!

כפי שהובטח, להלן השתלשלות המאורעות המצמררת, שבטח תסופר ותדובר עוד רבות בדורות הבאים. זהו סיפור של תמימות ועורמה, של טוּב ורוע, החטא ועונשו, צ'יץ' וצ'ונג. זהו סיפור על היום בו מונוקרייב, סאב-פופ, השינְס ואחד, שריף, נפגשו מסביב למדורה.

הים רגש באותו יום מבשר רעות. השמיים קדרו והמטירו על מרחבי הממלכה הצפונית סופת שלג עצבנית. אני, לעומת זאת, לא רגשתי ו/או קדרתי. אני כתבתי פוסט זריז ואקלקטי על כמה דברים שיושבים לי על נגן ה-mp3. אחד מהם, האלבום החדש – חדש מדי, כך מסתבר – של השינס, אליו היה מצורף שיר להורדה. לא עבר זמן רב ותגובה לא אופיינית הופיעה (לא אופיינית גם בעצם היותה כי כמעט אף אחד לא טורח להגיב פה). היה זה השריף. השריף, שמייצג את סאב-פופ, אמר שהוא מבקש מאיתנו להסיר את השיר האמור מהאתר ומהשרת באופן מיידי. השריף היה די נחמד. הוא אמר שהוא מבין שלא הייתה לנו כל כוונה רעה ושאנחנו בסך הכל ממליצים פה על דברים שאנחנו אוהבים, אבל מאחר והאלבום עוד לא הופץ ולסאב-פופ יש תוכניות מאוד ספציפיות לגבי איך הם רוצים להפיץ אותו, שיתוף האלבום שדלף בבלוגים עשוי לפגוע בכולם. כלומר, בעיקר בנו, כי אם לא נעשה מה שהשריף אומר הוא, אם כי לא במילים אלה בדיוק, יזיין את האמ-אמא של הצורה שלנו. הסרנו. בטח הסרנו, הרעיון של כנופיית כלבי-דין רודפת אחרינו בערבות השלג לא ממש קסם. גם לא התחשק לנו להפוך לאיזה שעירים לעזאזל של השריף. גם לא לסתם שעירים, פיכס.
כאן עלתה מחלוקת קלה בין שחר לביני לגבי דרך התגובה הראויה. בעוד שחר נקט בגישת ה"אוקיי, עשינו מה שביקשתם, לא צריך לאיים, תעזבו אותי בשקט", או בקיצור גישת "יאללה יאללה, על מי אתם עושים דאווין?", אני הלכתי יותר לכיוון של "לא התכוונו, רק רצינו להמליץ, רוצים ביס מהסנדביץ' שלי?" או במילים אחרות " 'בקשה אל תרביצו לי".
הדבר הוליד שתי תגובות, אחת מהשריף ואחת משרה, שהיא איזה משהו במשהו מרקטינג של סאב-פופ.
השריף, כנראה בעל יכולת ביטוי מוגבלת, אמר בדיוק את מה שאמר קודם. אנחנו מעריכים ידה-ידה-ידה אבל דיר בלאק נזיין לכם ת'צורה.
שרה הייתה קצת יותר אמהית. היא הבטיחה לנו שהחבר'ה בסאב-פופ ממש לא חושבים שאנחנו האוייב ואין להם שום כוונה לשסות בנו את הפיראנות צמאות הדם שלהם, וזה "למרות שלכולנו ברור איך התגלגל האלבום המודלף לידיכם". היא פשוט ביקשה שנכבד את רצונם שלא להפיץ הלאה וגם הרגיעה שחלק מהסינגלים יהיו זמינים להורדה חוקית וחינמית מאמצע החודש כדי שיהיה שיתוף פעולה עם קהילת הבלוגרים וככה סאב-פופ תעשה בוחטה ענקית של דולרים ירקרקים ושרה הקטנה תקבל את הקידום שמגיע לה כבר הרבה זמן.

אני חייב להודות שהדבר הראשון שהתחשק לי לעשות כשכל העניין התחיל היה לשים את כל האלבום להורדה באיזה חור אנונימי באינטרנט וגם לנקום בהם עם איזה פוסט שייקרא לאנשים לא לקנות את האלבום כי סאב-פופ הם תאבי בצע מנייאקים ועובדי אלילים. מהר מאוד התעשתי והבנתי שאין לי שום כוונה לפגוע בשינס, שזה שאנשי תעשיית המוזיקה הם תאבי בצע זה סקופ ממש קטן ושאין לי שום דבר נגד עובדי אלילים. וחוצמזה אני אמנם לא מוזיקאי אבל כן יוצר, ובטח היה מבאס לי את התחת לראות פרוייקט שעבדתי עליו הרבה זמן מודלף רגע לפני הבכורה. ומצד שני.
מצד שני אני חייב לתהות איך קורה שאלבום "דולף" 4 חודשים לפני מועד ההפצה המתוכנן. סאב-פופ טוענים שהאלבום הופץ לעיתונאים למטרת review ושהוא הופץ בגירסת 128kbps בלבד. זה מעניין מאוד לאור העובדה שהעותק שהגיע לידיי הוא באיכות טובה בהרבה וחף מכל watermarks שהחברה טוענת שהשתילה. ולמה לעזאזל 4 חודשים לפני? לוקח כל כך הרבה זמן לכתוב "review"? וכל זה כשהם בהחלט מודעים לסכנת ההדלפה המרחפת מעל הבייבי שלהם (מסתבר שהשינס החביבים הם כיום הנומרו אונו של סאב-פופ, חברה שבעבר התגאתה במפלצות כמו נירוונה, הסמשנינג פאמפקינז וסוניק יות'). הישראלי שבי מייד קם ואמר "איזה חבורה של מטומטמים. אין להם מושג מה הם עושים". אבל אז קם הפרנואיד ואמר (גם הוא בנימה ישראלית) "שתוק יא דביל, אתה לא קולט שהכל בכוונה? ככה יוצרים הייפ..."

anyway, שורה תחתונה או סיכום ראוי אין לי. מה שיש זה שאני בהחלט מוכן לכבד ברצון בקשה של אמן לא לשתף את המוזיקה שלו, ומכבד שלא ברצון דרישות של שריפים למיניהם. אני בטוח שהאפוקליפסה של תעשיית המוזיקה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום הולכת וקרבה.
Viva la revolucion!!

Tribo de Jah - I shot the sheriff

נ.ב.
למי שעדיין לא הבין, האלבום החדש של השינס שייצא בסוף ינואר הוא משהו גוטה גוטה, כיף של אלבום.